אני מבקש מאמא שלי לשיר

…ההנחה ש"מה שהולך לאיבוד בשירים מתורגמים היא השירה" אולי נובעת מהרושם המוטעה והבלתי מבוסס ששירה היא תופעת לוואי של שפה, אפקט משני טפל, בניגוד להיותה אספקט ראשי של מציאות הנובעת מתוך העיסוק האומנותי במדיום השפה. הנסיון שלי אומר שהשפה היא מדיום, אמצעי, ועולמי החיצוני ביחד עם עולם המחשבות והרגשות הפנימי שלי עולה על השפה שלי, ושהשירים הם רשומות של השפה שלי המנסות לומר מה שמעבר ליכולתה לומר. השירים הם מצבים בהם שפתי נתקלת או במעמד שהוא אולי גדול ומעבר למעמד של השפה שלי, למשל, המיסתורין והמורכבות של אהבה, או אי סדר אשר באותה מידה קשה להקיפו, למשל, הכאוס של אלימות אנושית….…משאלתי המיוחדת היא שהשירה שכתבתי באנגלית ומצאה מקום בלבבות ובמוחות של המתרגמים שלי, תמצא בית חדש גם בעברית…מתוך המבוא שכתב לי-יאנג לי במיוחד לספר זה: אני מבקש מאמא שלי לשיר.המשורר לי-יאנג לי נולד בג'קרטה, אינדונזיה ב-1957 להורים שגלו מסין. הוא הגיע כילד עם משפחתו לארה"ב. בנוסף לספרי השירה, לי כתב גם שני ספרי פרוזה. ספריו זכו בפרסים רבים.