שנת קורונה+18

"חמישה ימים לא יצאתי מהבית. היום יצאתי בפעם הראשונה, לעשן סיגריה על המדרכה ליד הבניין. ראיתי בחורה שעושה את אותו הדבר והייתה לי תגובה של אדם קדמון שנחת באמצע הציוויליזציה — התחלתי לנהום, נהייתי כולי מכופף והרגשתי את הזנב יוצא ממני. עבר זמן מאז שהייתי בחברת היצורים הנפלאים הללו.מתחיל להיגמר לי הסוכר ונופלת עליי ההבנה המפחידה שבקרוב אצטרך ללכת לאיזו מכולת, אבל אין עליי תעודת לידה, כרטיס אדי או לא יודע איזה מסמכים צריך בשביל שכוחות הביטחון לא יירו בי על זה שאני מסתובב ברחוב. ניקיתי את כל מה שאפשר לנקות בדירה. אתה יודע שניקית הכול כשאתה מנקה את המגב. ניקיתי אפילו את החלק הזה שמתחת לכיור במטבח — החלק שממנו הגיעה הקורונה למי שלא יודע. גם מלריה, כולרה ומכשפות מגיעות משם...ובנימה יותר רצינית, כל מה שהוביל אותי לכתיבת הספר, גרם לי בתור אתאיסט מוחלט להגיע לשתי מסקנות עיקריות: הראשונה - אם תחפרו מספיק, תקשיבו אך ורק לקול הפנימי שלכם ולא לרעיונות של אף אחד לגבי מה שאתם אמורים לעשות עם החיים שלכם - אתם תגלו מה זה הדבר הזה שהוא הייעוד שלכם, ועושה לכם טוב מכל הבחינות. המסקנה השנייה היא הרבה יותר היפית, ולכן אני אוביל אתכם אליה דרך הספר הזה, שאני מבטיח לכם - יוציא מכם דמעות של צחוק, שמחה ועצב. תרחיקו ילדים, אנחנו מתחילים." הוא ספר שמתחילים ומסיימים, כי אי אפשר אחרת. זהו ספר מצחיק מרגש ואינליגנטי בכתיבתו על שנה ועוד כמה ימים שהפכו את החיים של מרק קגנסקי למשהו אחר.