קריוס ובקטוס

הָיֹה הָיָה יֶלֶד וּשְׁמוֹ עֻזִּי. הָיוּ לוֹ שִׁנַּיִם בַּפֶּה וּבְאַחַת מֵהֶן הָיָה חֹר, וּבוֹ גָּרוּ קַרְיוּס וּבַּקְטוּס. בְּכָל פַּעַם שֶׁעֻזִּי אָכַל מַמְתַּקִּים גַּם קַרְיוּס וּבַּקְטוּס נ ֶהֱנוּ מֵהָאֲרוּחָה, וְאָז חָזְרוּ לַחְצֹב בַּשֵּׁן. אֲבָל יוֹם אֶחָד הִתְחִילָה הַשֵּׁן שֶׁל עֻזִּי לִכְאֹב, וְהוּא הֵבִין שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִסְתֹּם אֶת הַחֹר. בְּעֵינֵי קַרְיוּס וּבַּקְטוּס זֶה לֹא מָצָא חֵן. הַאִם יוּכְלוּ לַעֲצֹר אוֹתוֹ, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי? הַקְּלַסִיקָה הַמְּשַׁעֲשַׁעַת קַרְיוּס וּבַּקְטוּס מֵאֵת הַסּוֹפֵר הַנּוֹרְוֶגִי תוֹרְבְּיוֹרְן אֶגְנֶר מְלַוָּה אֶת יַלְדֵי הָעוֹלָם עֲשׂוֹרִים רַבִּים. הִיא תֻּרְגְּמָה לְאֵין–סְפֹר שָׂפוֹת, עֻבְּדָה לַקּוֹלְנוֹעַ, לַטֶּלֶוִיזְיָה וְלַתֵּאַטְרוֹן וַאֲהוּבָה עַד מְאוֹד עַל יְלָדִים, עַל מְבֻגָּרִים וְעַל רוֹפְאֵי שִׁנַּיִם בַּאֲשֶׁר הֵם. כָּעֵת מֻגָּשׁ הַתַּרְגּוּם הַמֻּכָּר לַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים בַּעֲרִיכָה מְחֻדֶּשֶׁת וּבְעִצּוּב רַעֲנָן.