האנרכיסטיות

במשך עשרים שנה לימדה יעל באוניברסיטת תל־אביב כמורה מן החוץ עד שחדלו להעסיקה. בגפה ונטולת מעש, היא מפרסמת מודעה על קבוצת קריאה. שש נשים שבוחרות לקחת בה חלק ייצאו עמה למסע של פעילות חשאית אנרכיסטית; פעילות ששורשיה נעוצים אי־שם, בניו־יורק של תחילת המאה העשרים, ומתכתבים עם יומן שהותירה אחריה ציפורה פרלמן, נושאת הכלים של האנרכיסטית היהודייה־אמריקאית אמה גולדמן, המתעד את החיים לצדה – יומן שהגיעה לידיה של יעל בנסיבות מורכבות.הרומן נע בתקופות החיים השונות של יעל בתנועת מטוטלת של פרספקטיבות וזמנים, ובורא מתוך כך בעזות מבט ובחיוּת מעוררת השתאות תחנות מכוננות בחייה – תחנות שהן צמתים קיומיים הנטועים בעומק ההוויה הישראלית: השירות הצבאי אי־שם בצפון, הסמינר לחוזרים בתשובה בירושלים, הממסד האקדמי בתל־אביב. בד בבד נארגים אל תוך מסעה דיוקנאות נשים ורסטיליים ומרתקים מאין כמותם; נשים שחלקן חצו בעברן זו את דרכה של זו, והן כולן בבואה לה.נראה שהספר נפל כפרי בשל אל נסיבות הזמן שלנו. שאלת הזהות והנחמה המפוקפקת של השייכות הופכות להיות כאן דחופות מתמיד, עד כי לפרקים נדמה שמנגנון ההישרדות האותנטי היחיד שנותר הוא אולי הספרות עצמה, או במילותיה של המשוררת שהוזמנה על ידי יעל החיילת להרצות בבסיס הצבאי שהיא משרתת בו: "פרח פעור שאין עליו נסגרים לעולם.", סופרת ומתרגמת, היא כלת פרס ספיר לספרות על ספרה (כתר, 2015). ספרה (כתר, 2019) הופיע ברשימה הקצרה של פרס ספיר. , נובלה וממואר, ראה אור ב-2021 בהוצאת כתר.