האמריקאי

כשהיה קריסטופר ניומן בן ארבע עשרה אחז אותו הצורך הדוחק בכתפיו הצעירות הרזות ודחף אותו אל הרחוב כדי להרוויח את ארוחתו באותו הערב. מאז נמצא יַזָם במובן הנעלה של המונח, נַסיין מלידה, הרפתקן ואפילו פזיז ונמהר, החיים היו לו משחק פתוח, והוא הימר על סכומים גבוהים, וידע כישלונות צורבים והצלחות מזהירות. מטרתו האחת בחייו הייתה לעשות כסף; לפי תפיסתו הדבר שלשמו הוצב בעולם היה לחלץ בכוח מן ההזדמנות המתריסה הון גדול, והמרובה משובח. הרעיון הזה מילא כליל את אופקו והשׂביע את דמיונו. על השימושים של הכסף, על מה שיכול אדם לעשות בחיים שלתוכם הצליח להזריק זרם של זהב, על כך נתן את דעתו רק במידה זעומה ביותר. הוא זכה לבסוף, נשא את שלל רווחיו, ונעשה איל הון; ועכשיו מה יעשה בהונו? כשהיה בן שלושים ושש ראה צורך לנוח מעט, לשכוח לפרק זמן את העסקים, להתפנות להביט כה וכה, לנסוע אל אירופה, לראות תרבויות אחרות, לצפות באוצרות האמנות של העולם הישן, לבלות בנעימים, להוסיף דעת, ואף לשאת לו אישה. בפריס הוא מתאהב באריסטוקרטית צרפתייה ממשפחת אצולה מיוחסת שזה כאלף שנים לא התחתנה אלא במשפחות אצולה, ומבקש לשאת אותה לאישה. הנרי ג'יימס, אמן התיאור והשׂיח, מפליא לתאר את פגישתו של גיבורו ניומן עם עולמה של צרפת, והשיח שלו עם הנפשות שבה, מן המעמדות הפשוטים ועד האריסטוקרטיה, מתעלה למדרגה של דיאלוג, או לפעמים דוּ שיח של חירשים, בין תרבויות. הישג מופלא של האמן בצעירותו.