האפולוגיה של מנדלסון

מציע בחינה חדשה של המחשבה היהודית המודרנית מתוך עיון באחת הדמויות הבולטות שעיצבוה – משה מנדלסון. האם ניתן ליישב בין רעיון הנבחרוּת היהודית ובין אידאל האוניברסליות הפילוסופית מבלי לוותר לא על היהדות ולא על הפילוסופיה? האם בתקופתנו עוד ניתן לחשוב באופן משמעותי את התגלות האל, ויותר מזה את מצוות האל? אלי שיינפלד מציע מחשבה חדשה על אודות השאלות הללו מתוך קריאה צמודה של – יצירת המופת של מנדלסון – ולאור הביקורת הפונדמנטלית על היהדות כפי שנוסחה על ידי שפינוזה ב. המחבר טוען שבירושלים מנדלסון מנסח את התשובה הפונדמנטלית הראשונה לביקורת של שפינוזה על היהדות, ובכך הוא הופך לאבי הפילוסופיה היהודית המודרנית.אך בצד הניסיון לנסח מחדש את התשובה של מנדלסון – בשפתם של הוסרל, היידגר וסארטר, בעקבות מחשבתם היהודית של פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס, וכן מתוך נאמנות להוראתו של מורו בני לוי – מחבר הספר מבקש גם לאתגר את מחשבת מנדלסון, ואת המחשבה היהודית המודרנית בכלל, מבפנים: האם הכול ניתן לתרגום לשפה האוניברסלית של הפילוסופיה? האם לא אובד דבר מה, באופן בלתי נמנע, במעבר מן הסינגולרי לאוניברסלי, במעבר מן הפסוק אל הלוגוס? והאם מחשבת מנדלסון מסוגלת להיות נאמנה עד הסוף לחכמה היהודית, לחכמת החכמים? מבקש לשאול את השאלות האמורות ולדרוש ממנדלסון תשובות עליהם, אף אם במחיר חשיפת גבולות הפילוסופיה היהודית שלו; גבולות שאינם אלא, אולי, גבולות הפילוסופיה היהודית המודרנית.מציע גניאולוגיה של הפילוסופיה היהודית המודרנית, שבהבנתה טמונה האפשרות להבין את היהודי המודרני, כלומר את עצמנו. הוא ממייסדי בית מדרש שם ועבר, מלמד פילוסופיה כללית ויהודית במרכז האקדמי שלם, ועמית במכון ון ליר בירושלים. ספרו הראשון, פלא הסובייקטיביות: עיון בפילוסופיה של עמנואל לוינס, יצא לאור ב-2007.