מנהרת-הזמן 61 סופות בנגב

בְּחַיַּי שֶׁמִּנְהֶרֶת־הַזְּמַן הַזֹּאת לֹא מַפְסִיקָה לְהַפְתִּיעַ. פִּתְאוֹם, בִּזְמַן הַתַּחֲזִית שֶׁבְּסוֹף מַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת בַּטֶלֶוִיזְיָה, יָצְאָה אֵלַי הַחַזָּאִית בִּקְפִיצָה וְשָׁלְחָה אוֹתִי לַעֲצוֹר אֶת הַסּוּפוֹת בַּנֶּגֶב. וַאֲנַחְנוּ, יְלָדִים עִם מַחְשֵׁב, וְטֶלֶפוֹן נַיָּד וְהַכֹּל, שׁוּב 
הָיִינוּ בִּתְקוּפָה אַחֶרֶת... אֲבָל רֶגַע, מָה פִּתְאוֹם אֲנַחְנוּ בְּרוּסְיָה? 
הֲרֵי שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ לַנֶּגֶב. וְלָמָּה לְיָדֵנוּ מִתְקַהֲלִים אֲנָשִׁים, רַבִּים מֵהֶם שִׁכּוֹרִים, וְהֵם מַחְזִיקִים בִּידֵיהֶם אַלּוֹת וְקִלְשׁוֹנִים וּמִתְנַפְּלִים עַל בָּתֵּי הַיְּהוּדִים? וְאֶת מִי לְהַצִּיל קֹדֶם, אֶת הַסַּבְתָּא הַקְּשִׁישָׁה אוֹ אֶת נְכָדֶיהָ שֶׁצּוֹעֲקִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"? וְאֵיךְ אֲנִי, דָּן שְׁחוֹרִי מִירוּשָׁלַיִם שֶׁבְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עָמַדְתִּי עַל מַעֲקֵה הַסְּפִינָה וְהֵגַנְתִּי עַל כְּבוֹדָם שֶׁל יְהוּדֵי רוּסְיָה, שֶׁפּוֹרְעִים שִׁכּוֹרִים מְנַסִּים לִרְמוֹס אוֹתוֹ?  וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְסוּפוֹת? וְלַנֶּגֶב?