איגרות מקמהון־חוסיין, הצהרת בלפור ושאלת ארץ ישראל - מיתוס ההבטחה הכפולה

במלחמת העולם הראשונה התחייבה בריטניה בפני בעלי בריתה הצרפתים, היהודים והשריפים, לחלוק עימם את שטחי האימפריה העות’מאנית במזרח התיכון. לשריפים הובטחו רק האזורים הערביים הטהורים שאינם בתחום האינטרסים של צרפת. לצרפת הובטחו האזורים שהיו תחת השפעה לצרפתים, וליהודים הובטח סיוע בשיקום הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל שלעתיד תקום בו המדינה היהודית.במרוצת השנים פרחו מיתוסים סביב נושא ההבטחה עקב היעדרם של מסמכים היסטוריים שראו אור בתקופה מאוחרת בלבד. מבין המיתוסים הנשללים בספר: קיימות סתירות בהתחייבויות הבריטים ליהודים, לשריפים ולצרפתיים; ההבטחה לשריפים הייתה הסכם מחייב; הערבים ככלל לחמו בטורקים לצד הבריטים; הצהרת בלפור הייתה יוזמה של בריטניה לבדה; הצהרת בלפור לא נשאה אופי מחייב; הבית הלאומי לא נועד להשתרע על כל ארץ ישראל והבית הלאומי לא נועד להפוך למדינה יהודית בעתיד.מסמכים היסטוריים בארכיונים הערביים ובארכיון הבריטי סייעו להפרכת מיתוסים אלה ואחרים. מהמחקר המקיף של המחבר מתבהרת התמונה השלמה: הצד השריפי הבין שארץ ישראל איננה נכללת בהבטחה ומעולם לא ראה בה שטח ערבי טהור; השריף חוסיין הצהיר שאיננו חפץ בה; בלפור הודיע שאיננו רשאי לצאת בהצהרה משלו על ארץ ישראל ללא הסכמת בעלות בריתה של בריטניה.שער ראשון מושגים ורקע כלליפרק א: צביונה הלאומי-אתני של ארץ ישראל במאה ה-19 ועד ערב מלחמת העולם הראשונה   רקע   אופייה הלאומי-אתני של ארץ ישראל במאה ה-19 ועד ערב מלחמת העולם הראשונה   הפרחת השממה בידי היהודים וגלי ההגירה של הערבים   ההשפעה הצרפתית בסוריה רבתי ובארץ ישראל בפרטפרק ב: הסכמי צרפת עם טורקיה ועם גרמניה ערב מלחמת העולם הראשונהפרק ג: פרוטוקול דמשק שער שני דמויות מפתחפרק ד: השריף של מכה חוסיין בן עלי   הצהרת חוסיין השריף של מכה ב-1919: "אין לי עניין בארץ ישראל, לא לי ולא לצאצאים שלי"   מקור מיתוס ההבטחה הכפולה על ארץ ישראל   ניסיונות לערער על ויתורו של השריף חוסיין על ארץ ישראלפרק ה: פייסל איבן חוסיין   מיתוס כיבוש דמשק בידי פייסל   הסכם פייסל ויצמן (3 בינואר 1919)פרק ו: מוחמד שריף אל פארוקי   תהליכים שהובילו לניהול המשא ומתן בין השריף לבריטים בתיווכו של אל-פארוקי   התרשמות הבריטים מאל-פארוקי   הדיון של הבריטים עם אל-פארוקי באינטרסים הטריטוריאליים של צרפת והשלכותיהם על גורל ארץ ישראל   סיכום הפרק שער שלישי המחלוקות בין החוקרים סביב פרשת איגרות מקמהון-חוסיין ופתרונןפרק ז: לשאלת המונח 'מחוז' באיגרות מקמהון-חוסיין   מבוא   מקמהון אל חוסיין (24 באוקטובר 1915)   חוסיין אל מקמהון (5 בנובמבר 1915)   משמעות המונחים סוריה, אל-שאם ודמשק   מקמהון אל חוסיין (14 בדצמבר 1915)   חוסיין אל מקמהון (1 בינואר 1916)   סיכום הפרקפרק ח: לשאלת התוקף המשפטי של איגרות מקמהון-חוסיין שער רביעי ערביי האימפריה העות'מאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונהפרק ט: הערבים במלחמת העולם הראשונה   מאזן כוחות צבא השריף ובניו בהשוואה לכוחות הצבא הטורקי   ערביי האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה   סיכום הפרק שער חמישי הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917)פרק י: הצהרת בלפור (2 בנובמבר 1917) והשוני שלה מאיגרות מקמהון חוסיין   רקע   סוגיית גבולות הבית הלאומי ומשמעות המונח 'בית לאומי' בנוסח ההצהרה   גבולות הבית הלאומי   משמעות המונח 'בית לאומי'   יחסם של ערביי ארץ ישראל ומחוצה לה כלפי הבית הלאומי היהודי   ההבדלים בין ההבטחות של הצהרת בלפור להבטחות באיגרות מקמהון-חוסיין נספח א: הבהרותיהם של מדינאים בריטים בעניין המדינה היהודיתנספח ב: הטיוטות שהובילו להצהרת בלפוררשימת מקורות