מאה אמהות - מאה זיכרונות

מאה כותבים וכותבות בגילים בין שבע-עשרה לתשעים ושמונה הסכימו לבחור זיכרון אחד בלבד מאמם ולתארו במילותיהם. הזיכרונות מרכיבים פסיפס מרתק ומרגש של אמהות, על צדדיה השונים, השגרתיים ויוצאי הדופן. מחלקם של הזיכרונות מנשבת רוח של פייסנות, מאחרים רוח של הערצה או סלחנות, ומקצתם עולים בבירור כעס ואכזבה. חלקם כתובים בשפה דיווחית, אחרים סיפוריים יותר. חלקם מפורשים ומשתפים את הקוראים גם בתובנות ובמסקנות, ואחרים ישירים, גולמיים - וכולם אמיתיים. הזיכרונות משקפים לא רק את הסגנון האמהי הפרטי, אלא גם את רוח התקופה, את הנהגים התרבותיים השונים ואירועים מתולדות העולם והארץ.אחרי שחקרה את הסבתאות על כל היבטיה בספרה , יצאהלמסע בן שנתיים בעקבות האמהות. קריאת הזיכרונות מעלה שאלות שנותרו פתוחות: איך בוחרים זיכרון אחד בלבד מתוך מאגר הזיכרונות? ולמה דווקא את הזיכרון הזה ולא אחר? ומדוע בחר מי שבחר להציג את אמו הטובה והמיטיבה, או לחלופין, את אמו המכאיבה, הפוצעת? האם הזיכרון נבחר בשל היותו החריג, או משום שהוא משקף את המוכר והידוע? ומעל לכול מרחפת שאלה אחת גדולה: עד כמה אנחנו מכירים את אמא - את האישה שהיא אמנו - על כל מורכבותה, על צדדיה השונים?