ק.

דיקטטורה צבאית, 1974. זוג צעיר נעלם מבלי להשאיר עקבות. היא כימאית, מרצה באוניברסיטת סאו פאולו, הוא פיזיקאי העובד במפעל. בהלת המשפחה והחברים, חיפושים בלתי פוסקים, כל שביב מידע מלבה מחדש את התקווה, סבל בל יתואר ומועקת האי-וודאות. מאוחר יותר מתבררת המציאות הטרגית, הוודאית: השניים היו חברי מחתרת שנחטפו, עונו ונרצחו. אולי ב"בית המוות" בפטרופוליס? דבר לא אושר, והם נכללים עד היום ברשימת ה"נעלמים".נעלמים, אך לא נשכחים. הספר הזה נכתב לא כדי לתעד את משטר הטרור של המדינה, אלא כדי להציב אותנו בתוך הכאב והזיכרון. ק., גיבור הספר, מתייסר מתוך אהבת אב ורגשות אשם: איך יכול היה שלא לשים לב למתרחש אצל בתו, הוא, שהיה בעצמו חבר מחתרת יהודי בפולין מולדתו? במהלך הקריאה אנו עוקבים אחר צעדיה המיוסרים של המשפחה, הפונה לבקש עזרה בתוך ברזיל ומחוצה לה, ונאלצת להתמודד עם סוכני הדיכוי, עם מלשינים, עם סחטנים, עם השקר, הלעג, ההשפלה, הפחדנות, האכזריות.ספר זה ימלא חלל חשוב ביותר בביבליוגרפיה שלנו, חלל שרבים אינם מודעים אליו או מסתירים אותו.(מריה ויקטוריה דה מסקיטה בנווידס, פרופסור במכון לחינוך, אוניברסיטת סאו פאולו)"אני זוכר רק ספרים מעטים שהרשימו אותי כל כך בכוח הטרגי שבעזרתו מצליחה הספרות לארוג תמונות כתובות, ובזעזוע שהיא מעוררת בקורא אל מול אכזריות המעשים שהולידו אותה... ק. מצליח להפוך סיפור אמתי, על אב העושה הכול כדי להתחקות על עקבות בתו, שנפלה קרבן לאכזריותה של הדיקטטורה הברזילאית, למטפורה ולכתב אישום נגד חוסר האנושיות והשפלות של משטר הדיכוי, של מנגנון הדיכוי שהזין את בתי הכלא שלו ושל האינטרסים שהעניקו לו תמיכה חסרת בושה או באו על סיפוקם בזכותו. מהשורות המרכיבות אותו בוקעת בצלילוּת מקפיאה זעקת כאב – ייסוריהן של רוחות הרפאים החיות של הזיכרון, שהוא מזַמן."(ז. גינסבורג, אינטלקטואל, סופר ומו"ל, סאו פאולו)"הסופר הצליח להאניש את דמויותיו בעזרת ניואנסים שאין בהם שמץ מן הסטראוטיפ... החברה, על רבדיה השונים, והמשטר מתגלים ביצירה הזו בהיבטים שונים של אלימות, אדישות, אכזריות ותחכום. ק. מתואר ביד אמן, על מחשבותיו ועל כאבו... הסיפר של ברנרדו קוצ'ינסקי משקף את הרוע, האדישות, שיתוף הפעולה, האופורטוניזם ופשיטת הרגל המוסרית המתרחשים באווירה נעימה ושלווה לכאורה בחברה תחת דיקטטורה צבאית... מכלול התכונות האלה הופך את ספרו לספר אוניברסלי, שאת ממדיו האנושיים אפשר לזהות בכל תרבות."(אברהם מילגרם, היסטוריון, ירושלים)