מודה במקצת

"מיטב השיר כזבו" קבעו קדמונים, וכוחה של קביעה זו יפה גם באשר לרוב שירי האהבה והחוויות האישיות בספר שלפנינו. שירים אחרים מבטאים תחושות אמת של מי שחי בארץ הזאת בימי מלחמת עזה ולבנון. ימי חורבן וחטופים, יגון ותקווה.גם במקבצים של שירי עונות השנה, החגים והמועדים וסידור התפילה מעורבים אלו באלו, אמיתות דמיונות וכזבים.מקבץ שירי המקרא הנרחב שבספר מציע פרשנות ייחודית לכמה פרקי מקרא ומעצב מחדש שלל דמויות מתוכו, בעיקר של נשים שנותרו בצילם של אישים ומאורעות גדולים ונשכחו בצידי הדרכים של הספר וסיפוריו. לצד ההתייחסות הישירה למקרא, ניכר כאן רישומו ברמיזות ובהרמזים (allusions) כמו גם בציטוטים הרבים מתוכו, במישרין ובעקיפין, בגלוי ובסתר. אלו מוסיפים לשירים קשרים בין-טקסטואליים ומעשירים אותם. גם ניחוחם של יצירות וגיבורי תרבות, מישראל ומחוצה לה, אינו נפקד כאן, וגם נימת הומור דקה מן הדקה.