ליליום

רֵיחַ הַתְּאֵנִים הַמְּעוּכוֹת סוֹבֵב אוֹתִי כִּבְגִידָה.נוֹלַדְנוּ וּכְבָר רַצְנוּ בַּיְּעָרוֹת מְנֻקְּבֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל קָקָ״ל.קָרָאנוּ מַפָּה לִפְנֵי שֶׁלָּמַדְנוּ לְדַבֵּר. לָמַדְנוּ רְפוּאָה לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְנוּ לְבַטֵּא כְּאֵב.הִגְדַּרְנוּ צְמָחִים שֶׁאֲבוֹתֵינוּ הִנִּיחוּ לְיִבּוּשׁ בְּמַחְזוֹרֵי תְּפִלָּה.נִדְנַדְנוּ רַגְלַיִם עַל שְׂפַת הַמַּכְתֵּשׁ הַקָּטָן. צִיַּרְנוּ אֶת הָאֵוֵרֵסְטעוֹלֶה מִתּוֹךְ תַּרְגִּילֵי חֶשְׁבּוֹן מְעֻקָּמִים. עָמַדְנוּ עַל שְׂפַת הַיָּםוְרָאִינוּ גִּשְׁרֵי גְּלִילִים צָפִים, סוּסִים טוֹבְעִים, אָמַרְנוּ שִׁירָה, וְנִרְדַּמְנוּ.בְּלִיפְתָא שֶׁקִּירוֹתֶיהָ כֹּה קָרִים, בְּצֵל הַתְּאֵנָה הַקְּדוֹשָׁה,זָלְגוּ פִּיּוֹתֵינוּ רִיר. זָהַרְנוּ בֶּעָפָר. שָׁרָשִׁים הֶעֱמִיקוּ תַּחְתֵּינוּ.הַמּוֹלֶדֶת קָמָה, הִתְנַעֲרָה וְאָנוּ הִמְשַׁכְנוּ לִישֹׁן. זוֹהֲרִים.אִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, יָדַעְנוּ שֶׁהָלְכָה.מְתוּקָה הָיְתָה יְדִיעַת הָאָרֶץ. הוא ספר השירים השישי של (ירושלים, 1962, זוכה פרס יהודה עמיחי לשירה ב־2008). ספריו הקודמים: