נסיכים ואמנים באיטליה

באיטליה נמצא הריכוז הגדול בעולם של אוצרות התרבות המערבית. אי אפשר לתאר את התרבות המערבית בלי ליאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, ברניני, ויולדי, ורדי ורבים אחרים. נשאלת השאלה מה גרם לכך שדוקא איטליה מציעה עושר תרבותי כזה. התשובה אינה מובנת מאליה. כתוצרים של המאה ה-20 הורגלנו לכך שיצירה אמנותית כרוכה לעתים רבות בחיי עוני ובהכרה מאוחרת (כמו ואן גוך, סזאן, מודיליאני ואחרים), אבל באיטליה פעל מודל אחר של יצירה אמנותית, מודל שעודד יצירתיות והביא לתוצאות מוצלחות מעבר לכל דמיון. המודל הזה היה מבוסס על מערכות יחסים בין אמנים ונסיכים, שהיו הפטרונים שלהם וממנו את עבודותיהם. אמן באיטליה לא התיישב לעבוד לפני שהיתה לו הזמנה מפורשת וחוזה חתום שהסדיר את התשלום. כך, חלק מהאמנים הגדולים הפכו למיליונרים במושגים של היום וחיו לא פחות יפה מהנסיכים שתמכו בהם. הספר הוא פרי מחקר על תולדות חייהם של האמנים והנסיכים, מתוך היכרות עמוקה עם התרבות האיטלקית, ונותן הסבר לשאלה מה הביא לעושר התרבותי הזה באיטליה.  היסטוריון בוגר הסורבון בפריס (תואר שלישי) שעוסק בתולדות התרבות באירופה המערבית. חוקר את הזרמים הפילוסופיים שהשפיעו על היצירה האמנותית על כל גווניה. מעורה בהוויה האיטלקית והצרפתית מתוך היכרות עמוקה ושהות ארוכה בשתי המדינות.