מפונים מהבית

"מַרְגִישׁ לִי שֶׁהַנּוֹף הִתְקַפֵּל לְתוֹךְ עַצְמוֹ,וְשֶׁעָלָיו נִפְרְסוּ דַּפִּים מִנְיָר, שֶׁמְּכַסִים אֶת הַטֶבַע שֶׁהָיָה לִי הָעִקָּר. דַּפִּים שֶׁלֹא מַשְׁאִירִים לִי מָקוֹם, שֶׁבּוֹ אוּכַל לִנְשֹׁם.אֲנִי חָנוּק, וְהַטֶבַע לִי חֲלוֹם".ספר זה, השזור חרוזים לכל אורכו, מתאר את עולמו של אורי, ילד של טבע, שאוהב להתרוצץ בשדות ולפלס דרך בין השיבולים. הוא פונה עם משפחתו מביתו בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומשתוקק לחזור לטבע שממנו הגיע. בעזרת דמיונו הוא חוזר לימים שקדמו למלחמה, שבהם ישב על ענף של עץ בקיבוץ. בעזרת משחק מקורי עם כוסות שתייה, שאותו למד ממטפלת בבית המלון, הוא מצליח להעלות חיוך על פניה העצובות של אימו.איורים מהספר, המוקדש לזכרה של החיילת שנפלה בכפר עזה בשבעה באוקטובר 2023, הוצגו בתערוכה "בטבע שלי" (אוצרת: ד"ר אביבית אגם דאלי), שהתקיימה באוגוסט 2024 בגלריית תיאטרון היהלום ברמת גן.זהו ספרן הרביעי של , המשתפות פעולה בכתיבה, באיור ובעימוד ספרי ילדים רבים. , רואת חשבון במקצועה, אמא לליאל ולאבישי המתגוררת בישראל, היא סופרת, מאיירת ואמנית רב-תחומית. , אמא לאריאה המתגוררת במיאמי, פלורידה, היא מעצבת ואמנית."הספר כולו נושב אמת ותקוה, עצב לצד הקלה, סוף המסמן התחלה. אורי נכנס ללב ופותח את דלת האהבה. לחושך הגדול מסתננת קרן שמש חמימה טומנת הבטחה, עוד נקום נתחזק, נשמח ונצחק.  תמיד נזכור ולפעמים נשכח. הרגעים הקשים יתמעטו, הרגעים היפים יגברו, הטוב ינצח את הרע, אין לנו ברירה. פשוט ספר מופלא". - , פיסוכודרמטיסטית