יציאה מהארון של גברים הומוסקסואלים

"היציאה מהארון", אותו רגע מכונן בחייו של כל להט"ב באשר הוא, הינו רגע יוצא דופן ומשמעותי, נבדל וייחודי מאין כמוהו, המהול כמעט תמיד - במידה כזו או אחרת - בפחד - לעתים מצמית, לעתים לכל הפחות סטואי: כמו מרחף באוויר מעצם קיומו - מן התגובה של מי שיוצאים מהארון בפניו (ובדרך כלל אלו הורים).אותו הרגע מבשר הלכה למעשה על נקודת מפנה - של 180 מעלות - בחייו של אותו להט"ב.מהיותו בתוך אותו ארון מיתולוגי, סימבולי - על כל מה שזה מכיל - הוא יוצא ממנו סוף סוף החוצה, אל האור. אם תרצו, מבחינות רבות הוא למעשה נולד מחדש, יוצא לחופשי מהכלא שבו הוא היה מצוי לפני נקודה מכרעת זו של חייו.סוף סוף, ברגע יציאתו מהארון, הוא מתגלה אל העולם כפי שהוא באמת - אם תרצו, במערומיו - ללא כל הסתרות וללא כל שקרים, על כל פניו ועל כל תכונותיו, ובכלל זה, מיניותו, אשר היא חלק כל כך חשוב ומהותי מהווייתו, מאופן ביטוי קיומו בעולם.*מלבד אותו הפחד מן התגובה של מי שיוצאים מהארון בפניו, הרגע הזה מהול אף בתקווה לחופש ולשחרור אמיתיים ולהרגשת הקלה בלתי ניתנת לתיאור למי שלא חווה בעצמו, על בשרו, את היציאה מהארון הזו.העמדה - הכוללת בתוכה מלבד אותו הפחד הכמו-קמאי מן התגובה לה, ובה בעת, דורשת אומץ בל-יתואר - גם אם זו נעשית בפני בן משפחה יחיד (אב או אם), שניים (הורים), או בני משפחה רבים (הורים, אחים ואחיות), והביטוי המילולי, הברור והנחרץ ביותר של היותו של אותו להט"ב כזה, הינה, כאמור, רגע מכונן ומפחיד, בעיקר היות וזהו רגע - אם תרצו, סיטואציה - שאין לדעת מה יקרה לאחריו. וזוהי נקודה אקוטית להבנת מקור הפחד של כל להט"ב ולהט"ב, יהא זה הומוסקסואל, תהא זו לסבית, יהא זה דו-מיני, תהא זו דו-מינית, יהא זה טרנסג'נדר, וכו', הנכרכת עם עצם ההחלטה אם לצאת מהארון אם לאו, ומול מי לעשות זאת לראשונה בחייו או בחייה.במילים אחרות: התגובה לאותה "יציאה מהארון" של אותו להט"ב יכולה להיות מכילה, רגישה ומכבדת, אך באותה המידה, יכולה התגובה להיות קשה, לעתים קשה מאוד, ואף קטלנית (ובאומרי "קטלנית", אני מתכוון לכך שהיא יכולה להוביל במקרים מסוימים - אין ספק קיצוניים ביותר, כמובן - לאלימות מצד מי ש"נחשפים" בפניו, ולאחר מכן, אף להוביל לגירוש מהבית, לסילוק מהמשפחה לצמיתות, לנידוי, וכו').בסרט התיעודי האמריקאי הקשה לעתים לצפייה, "לצאת מהארון" - ובלעז: "coming out" - של הבמאי דניס פארוט (Denis Parrot) משנת 2018, ניתן לראות בני נוער הומואים ובנות נוער לסביות המתעדים את עצמם ב"זמן אמיתי" בטלפון הנייד שלהם או במצלמה ביתית, כשהם יוצאים מהארון בפני הוריהם (אם שניהם, אם אב או אם) ובתגובה הוריהם מכים אותם באלימות בלתי נתפשת ולאחר מכן מסלקים אותם מביתם וצועקים עליהם שהם אינם הילדים שלהם עוד - גם אם הם רק נערים רכים בשנים, בשנות העשרה המוקדמות לחייהם, ללא כל אפשרות להתגונן פיזית מאותה אלימות, ללא כל מקור הכנסה או מקום לברוח אליו, אשר מיד עם יציאתם מהארון - אותו הם כאמור תיעדו בסרט תיעודי חשוב ויוצא דופן זה - הם מושלכים החוצה ללא כל אפשרות לחזור הביתה, נזרקים הלכה למעשה מביתם אל הרחוב, כאשר הם מושפלים, נבגדים ומוקעים על ידי מי שאמורים להיות התומכים הגדולים ביותר שלהם, אלו שאמורים לקבל אותם בכל מצב, בטוב וברע - אמהותיהם ואבותיהם.*תגובה אלימה, קטלנית מעין זו, בהחלט קורית בעולמנו לנערים ולנערות רבים, עם אותה "היציאה מהארון", גם בעת הזו, בשנת 2024, בה מחקר זה יוצא לאור.*במשך שנים רבות חקרתי את נושא המוצא של גברים הומוסקסואלים שיוצאים מהארון ואת אופן קבלת משפחותיהם אותם לאחר היציאה מהארון.רבים ממרואייניי במשך השנים טענו שלדידם, קיים הבדל מהותי בתגובה ליציאה מהארון שלהם לעומת התגובה שלהם זכו חבריהם לכשאלה יצאו מהארון - ולדעתם זה קשור ישירות ובקשר הדוק למוצא הוריהם. קרי, אם ההורים הם ממוצא אשכנזי או מזרחי.חשוב לי מאוד לציין, כי ברמה האישית, במשך שנים רבות התנגדתי עקרונית לערוך מחקר בנושא הזה היות ומטבעי אינני "רואה" מוצא של אדם, אינני מתעניין ב"שיוך אתני", בצבע עור ובפרמטרים אחרים מסוג זה, כי אם אני עצמי אדם המביט אל האדם שמולי בעיניים אובייקטיביות לחלוטין ורואה אותו כפי שהוא: אדם באשר הוא אדם.עם זאת, היות ורבים שוחחו איתי על אודות נושא - איך שלא מסתכלים על כך, מרתק לאין שיעור - זה, החלטתי לערוך מחקר בגינו ולבדוק את הנושא לעומקו, וכך, דרך המחקר, לשאול שאלה שלדידי, טרם נשאלה - לא מן ההיבט המחקרי ואף לא מן ההיבט הפילוסופי: האם ישנו באמת הבדל מהותי בתגובות ובקבלת הומוסקסואלים במשפחות ממוצא יהודי-אשכנזי, לעומת בתגובות ובקבלת הומוסקסואלים במשפחות ממוצא יהודי-מזרחי?ויתרה מכך: האם ישנו קשר בין היות האם והאב של אותו הומוסקסואל היוצא מהארון בפניהם ממוצא יהודי-אשכנזי או ממוצא יהודי-מזרחי לתגובה שלהם ליציאתו מהארון של בנם?תשובותיהם של מרואייניי ריתקו אותי ואני גאה לשתף בתוצאותיהן.חשוב לציין שהמחקר שלפניכם הוא מחקר איכותני ולא כמותי ושכל הראיונות המובאים כאן הם מתוך הקלטות שערכתי עם מרואייניי.כמו כן, חשוב לציין שכאשר אני מציין את מוצא האב ואת מוצא האם של מרואייני, אין זה אומר שהם עצמם נולדו בארצות המוצא הללו - היות ורבים מהם ילידי ישראל - כי אם הכוונה היא שהוריהם והורי הוריהם - וכן הלאה - נולדו בארצות המוצא המצוינות בכל פרק ופרק, בהקשר הישיר למוצא הוריו של כל מרואיין.