הסיפור על ארבעת הדרווישים

מיואש מכך שאין לו בן שיירש אותו, עוזב מלך טורקיה את ארמונו כדי לחיות את שארית חייו בהתבודדות. רצה הגורל וזמן קצר לאחר מכן, פגש בארבעה דרווישים נודדים; שלושה נסיכים וסוחר עשיר שוויתרו על העולם בשל כישלונם באהבה. בשעת ייאושם הקשה ביותר זכו לפתע ארבעת הדרווישים, כל אחד בנפרד, להכוונה מכוח על טבעי שהדריך אותם לצאת לטורקיה, וניבא ששם יתהפך עליהם גורלם.סיפור מופלא זה חובר לראשונה במאה הארבע־עשרה על ידי וזכה לפופולריות בשנת 1803 לאחר שמיר אמאן תרגם אותו מחדש לשפת אורדו. הוא קלאסיקה של ספרות אורדו ודומה מבחינת המבנה הספרותי לאלף לילה ולילה, ומהווה דוגמה מצוינת לסיפורת המאפשרת הצצה מרתקת אל המנהגים, האמונות והאנשים של אותה תקופה. (1253 – 1325) היה משורר פרסי נודע, תלמידו של המורה הסופּי הדגול מדלהי, ניזאמודין אולּיה (1238 – 1325). כאשר סיפר לניזאמודין אוליה החולה את , החלים ניזאמודין אוליה מחוליו וכך אמר: ״כל השומע סיפור זה, בעזרת אלוהים, יבריא."