אסירי תקווה

המוגרבים הם תושביה היהודים של גלות ירושלים שבצפון אפריקה, ומכּנאס, עיר החכמים שכונתה 'ירושלים הקטנה', היא השאור שבעיסה. על מצע היסטורי של גלות עתיקת יומין זו שהתקיימה כאלפיים ושלוש מאות שנה, נכתב הרומן '', סיפור אהבה וחלום לעיר הנחשקת – ירושלים.מסופר בו מעשה אלבר ביטון, בנם איב, ואשתו אןֿמרי, שעלו בעליית המחתרת לארץ ישראל באמצע שנות החמישים. הם אף זכו להגשים את חלומם ולהתנחל בשכונת מונטיפיורי בירושלים. על אף אהבתם הגדולה לעיר הקודש הם כשלו. איתרע מזלם, ונסיבות קשות שנצררו זה אחר זה הכריעום, בייחוד הטרגדיה הנוראה שקרתה לבנם יחידם. באין בררה שבו בבושת פנים לגלות. אחריתם לוותה בעינוי פנימי מתמיד שגררו את המשפחה אל עברי פי שחת.עלילת הספר מתרחשת בין סמטאות שכונת מונטיפיורי הזנוחה, הלוא היא שכונת ימין משה. משם צפתה אןֿמרי מדי יום בהר ציון ובקבר דויד המלך. מפתח ביתם המסורג שברחוב המבשר עורגות אןֿמרי ושכנתה מסודי לשער יפו, ומשם לכותל המערבי. באכסדרת חדר האורחים הפונה אל חומות העיר העתיקה, ובגינות המדיפות ריח נענע ויסמין שליד בית הכנסת הספרדי 'טורא' שבמשכנות שאננים תוהים בקול: הזוהי ארץ הנחלה המובטחת? וברקע החיים שבין שתי התקופות משורטטים מצד אחד חיי הקהילה העשירים במלאח, ומהצד האחר משורטטים החיים הססגוניים בשכונות ירושלים. בין מעלות ר' יצחק בדאהב הציוריות, לבין רחוב המשלט המוביל אל החומה הוקשו לא מעט קושיות, שלעתים נותרו בלי מענה.הספר 'אסירי תקווה', אף שמכנה עצמו רומן, הוא אגדה העוסקת בתמימות ובאהבה הצרופה לעיר. יש בו ביקורת על ניפוץ חלום הגאולה והישראליות, הוא מהווה מנשר פוליטי עכשווי, ויש בו יותר מרמיזה הגותית המתמודדת עם השאלה: האם אחר השנים הרבות הצליחה הציונות לממש את החזון בישראל?ושמא הסיפור הוא משל לשבר הפוקד את חברתנו?את התשובה ימצא הקורא בגוף הספר. ייסד את האקדמיה החרדית ללימודים אקדמיים לציבור החרדי והיה נחשון וחלוץ בתחום זה. באמצעות כתיבה עשירה וייחודית, וסוּגה ספרותית מפתיעה, חוזר המחבר בספר ביכוריו לשורשי הכתיבה הספרדית שהייתה נחלת משפחתו דורות רבים.