שימור הנדסי של מבנים היסטוריים

שימור מבנים בישראל זוכה כיום לאהדה ציבורית ומוסדית רבה. זו מתבטאת בנהלים ובהנחיות של משרד הפנים ומנהל התכנון בדבר תיעוד של מבנים היסטוריים בכל המערכות העירוניות. במהלך כתיבת הספר עברה מדינת ישראל גלי פיתוח ותכנון נרחבים, ואלה מאפשרים גישה נוחה יותר לבניינים רבים. אפשרויות האיסוף, הניתוח, הריכוז וההפצה של שיטות הבנייה של פעם הן כיום רבות מאוד.הספר מתמקד במאות ה־19 וה־20 ומבוסס על מחקר בן שני שלבים: השלב הראשון נערך על ידי יעקב שפר בתל אביב-יפו בשנים 1989-1986, והיווה בסיס לגיבושו של כתב היד. השלב השני נערך ברחבי הארץ בשנים 2015-1989 ובמהלכו הצטרף מאיר רונן אל יעקב שפר כשותף מלא.בניגוד לבנייה בעת העתיקה, שעליה קיים ידע שמקורו במחקר הארכיאולוגי, הטיפול במבנים היסטוריים לוקה בחוסר ידע בתחום ההנדסי-שימורי, רבות נכתב על תל־אביב-יפו, אולם עד כה לא נחקר הנושא החשוב של טכנולוגיות ושיטות הבנייה של בתי העיר. מטרתו של הספר היא אפוא להציע מידע עדכני על אודות מורשת התרבות הבנויה בישראל, כדי שאפשר יהיה לבצע פעולות שימור נכונות. לכן חשוב היה בעינינו לתת מענה הנדסי שימורי לבנייה בתקופה הנדונה, ולהציע קשת רחבה של שיטות וטכנולוגיות בנייה שהן לב ליבה ההנדסי פיזי של תקופה זו.בספר נדונות גם פעולות השימור ההנדסי של מבנים היסטוריים שנעשו בישראל על ידי גורמים ציבוריים החל באמצע שנות השמונים של המאה ה־20. המחקר חושף בפני הציבור חומר ארכיוני, ובנושאים מסוימים אף מפריך מיתוסים או נתונים היסטוריים שנויים.