לא ביקשנו כנפיים

ארבע-עשרה שנה עבדה לטי אספינוסה בשלוש עבודות שונות בסן פרנסיסקו כדי לפרנס את משפחתה בזמן שאמה גידלה את ילדיה – אלכס בן החמש-עשרה ולוּנה בת השש – בדירתם הקטנה שבאזור ביצות נידח ליד המפרץ. אולם עתה הוריה שבים למקסיקו, ולטי צריכה לקבל אחריות ולראשונה בחייה לתפקד כאֵם. הטריטוריה החדשה הזאת היא אתגר עבור לטי, במיוחד עכשיו כשלוּנה מתגעגעת נואשות לסבא וסבתא, ואלכס שמתאהב בחברתו לכיתה לא מוכן לתת לאמו הזדמנות.  לטי רוקמת תוכנית שתסייע למשפחתה להימלט מהשכונה המסוכנת ומעוול שובר לב שמאיים על חייהם, אבל כל טעות קטנה עלולה להרוס כל מה שנאבקה עבורו ולנתץ את תקוותיה השבריריות של משפחתה לעתיד טוב יותר. ונסה דיפנבאו שוזרת בפרוזה יפהפייה אמירות מכמירות לב בדבר אימהוּת, הגירה לא חוקית והחלום האמריקני בסיפור מטלטל על קורותיה של משפחה אחת. ונסה דיפנבאו היא המחברת של שפת הפרחים, רב המכר של הניו יורק טיימס, שתורגם ליותר מארבעים שפות. היא אם לארבעה וחיה עם בעלה במונטריי קליפורניה.  "סיפור נוקב שיישאר בלבם של הקוראים הרבה אחרי העמוד האחרון... דיפנבאו טווה את תלאותיהם של מהגרים לא חוקיים בקורותיהם של אמריקאים מדור ראשון ושני הנאבקים למצוא את מקומם באמריקה."  אר-טי בוק ריוויו "דיפנבאו היא מספרת מן המעלה הראשונה: הפרוזה הפשוטה אך פואטית שלה נוסכת יופי שברירי מיוחד במינו אפילו בסיפור האמריקני ביותר."   קירקוס "הצצה מרתקת נוגעת ללב לסיפור אהבתה, עוצמתה וגאולתה של אֵם." פמילי סירקל