TAZ אזור אוטונומי ארעי

ספר בשם , אנרכיה אונטולוגית, טרור פואטי יצא לאור בשנת 1991 בהוצאת הספרים אוטונו-מדיה תחת הפסבדונים . קובץ המאמרים יצר תוך זמן קצר גל של שיח וביקורת בקרב קבוצות אנרכיסטיות ואינטלקטואליות שונות. המחבר עצמו נשאר מחוץ להמולה, מתרחק מתקשורת ופרסום, כאשר מסביב מופצות שמועות על זהותו ומקום הימצאו. מיהו ? זו זהות שנוצרה יש מאין. מעט מאוד ידוע על משורר-פילוסוף זה, פרט למספר עובדות בלתי מאוששות: יש שמועות שהוא מומחה לתורת הנסתר ומכור לאופיום, שהוא מסתתר בקרוון ביערות של ניו ג'רזי או בחדר מלון אי שם בצ'יינה-טאון של ניו יורק. אולם ייתכן שמקורות אלו כלל אינם אמינים.בתרגום הנוכחי מובאת המסה המרכזית של : . כתיבתו של נטועה עמוק במסורת האנרכיסטית ואף מנסה להחיות אותה בדרך ייחודית לה. היא כוללת מוטיבים מתרבות הסייברפאנק והעולם הכאוטי של רשתות המחשבים, עובדה שתרמה לא מעט לפופולריות שלו בקרב אזרחי הרשת עצמה. עם זאת קשה לזהות את כתיבתו עם תיאוריה פוליטית רווחת או עם רטוריקה מטיפנית כלשהי; היא כרוכה אחר יצירת אזורי אוטונומיה זמניים בתוך הרשת הסבוכה של תרבות הצריכה, ללא התנגשות חזיתית עם המדינה. בהתבססו על מוטיבים מתוך המיסטיקה האוריינטלית, תוך כדי שאיבת מוטיבים מתרבויות שוליים היסטוריות, כמו זו של הפיראטים למשל, הוא מציע טקטיקות של היעלמות, "טרור פואטי", אמנות כלוחמה, ואת מלאכת השירה הוא מציג כמתקפה פוליטית. מבחינות מסוימות אפשר לראות בביי ממשיך דרכם של הדאדאיסטים, של הסיטואציוניסטים ושל אמני ה"גרילה" של שנות ה-60-70.שפתו של עשירה ומלאת תעצומות רגש, חורגת לעתים לטירוף חושים, לקרנבל מילולי חסר היררכיה, אשר מעצימים הן את חוויית הקריאה והן את דמותו הבדיונית של ביי עצמו. אולם לא רק שפתו עשירה ומשכרת, אלא גם כמות המידע הנמסר, שפע המושגים והגיבורים ההיסטוריים, כמו גם רוחב היריעה הפילוסופי, הסוציולוגי והתרבותי הנפרש בפני הקורא – בכל אלה יש כדי לסחרר את הראש ולערבל את חוויית הקריאה הדיוניסית. לפיכך ספר זה מוגש לקורא הישראלי בנוסח מבואר, בניגוד למקור, בהתאם למשנתו המשלהבת של ביי הקוראת לסובייקט באשר הוא לעשות בטקסט-מציאות מעשים.לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר משה אלחנתי ואחרית דבר מאת אבי פיטשון.