הנפש הפועלת

 ״יותר ויותר פעמים בצאתו למרחבים היה מבחין בשלשה מיוחדת 911 .פעם אחר פעם. הוא היה משוכנע שיש טעם, לא ברור עדיין, להופעה חוזרת זו. על המרקע בבית הקפה תוכנית על אסון התאומים. למרבה הפתעתו חזרו המשתתפים פעמים רבות על תאריך — 9.11 או כפי שהם אומרים 11.9 .האסימון ירד מיד. פיגוע בסדר גודל של אסון התאומים עלול להתרחש אצלנו, כתפיו של דאלאס שחו. הוא מיהר להזמין אספרסו ארוך. הוא הזמין גם מיץ תפוזים טבעי. בנוסף שתה שתי כוסות מים עם קרח. ״מה ששתית יהיה לרפואה.״ בסיום תהליך מאסיבי זה, עדיין חש חרדה גדולה.״ מתוך ״דאלאס״ ״הוא זכר היטב את הידיים, שהושטו לו בדרכו; שהיוו תמרור ברור, שבמעמקי הביצה נובע מעיין. מעיין המביא מזור, נובע ואינו מכזיב. הוא ידע היטב ששוב לא יוכל להכחיש בפני עצמו שטעם לגימה, לגימות, ממימיו. אזי, היה מרגיש את רוח האלוהים המרחפת, מלטפת, משתרגת בין ובתוך עבותות הקיום הלוחצות. רק, שנטה לשכוח. נטה לשכוח תחת המכבש המצמיד אותו מטה, הגורם למבטו לטבוע בשולי, במדכדך, ביום יומי; והמכבש בשלו, מרדד כל שבב יופי, כל רעננות של אמת. משטח את ההתגלות לכדי אבק דרכים, את הנשגב לעיסה עכורה.״ מתוך ״אפילוג״ ספרו החדש של גיל דלסקי — 'הנפש הפועלת' מעלה במערך סיפוריו הקצרים שלל דמויות אקטיביות, חסרות מנוח ומלאות עניין. בשפה ישירה ובאור בוהק של מציאות ישראלית עכשווית, תוך תנועה בין ראליזם לראליזם פנטסטי גיבורי ספוריו של דלסקי מביעים את עצמתם הפנימית מול אפלה מאיימת. כוחות רוח וגוף במאבק קיומי הן על ציר החיים היומיומי והן בחיי המחלקה הסגורה במוסדות הטיפול הנפשי. הספר מציג אוסף רסיסי חיים, עשיר בדימויים, חריף, נוגע ומדוייק עד כאב. עוצמת יצירתו החדשה של דלסקי משליכה את הקורא לממדי סיפר חדשים ומרתקים.  — ירושלמי מלידה, אב לשלוש בנות וסב לנכדה. סיים בהצטיינות את הBA  בפסיכולוגיה ופילוסופיה. עסק שנים רבות בהנחיית קבוצות — 'התנהגות במצבי סמכות ואי סמכות' לקציני צבא. כיום משמש כמורה דרך ומנחיל את אהבתו לעם ולארץ לכל אוזן קשבת.  ספריו — , ,