
פנינה כהן נחמני
סיפור גן העדן נתפס בפרשנות כסיפור החטא ועונשו. אך זהו בעצם סיפור אהבה של אלוהים לאדם שזו יצירתו הראשונה, האהובה. האדם שזה עתה נוצר זקוק להדרכה כיצד מתנהלים בעולם הפיסי. אלוהים עושה זאת כאב אוהב, בדר ך משחק. בדרך זו הוא נותן בידי האדם את הכלי החשוב ביותר בעולם הפיסי שהוא הדעת – ידיעת הטוב והרע. ידיעה זו היא המרכיב העיקרי במציאות הפיסית, ובלעדיה אין קיום לשום דת או אמונה (מוזר שהדתות כולן המבוססות על ידיעת הטוב והרע, רואות בקבלת הדעת של האדם את חטאו לדורות). פנינה כהן נחמני מפרשת את הכתוב על פי פשוטו בלבד, ועונה על שאלות כגון: האם ייתכן שלאלוהים היה אינטרס מובהק שהאדם יקבל דעת? האם ייתכן שהגירוש מגן העדן איננו עונש? ומה היא הדעת, מדוע בלעדיה אין קיום פיסי לאדם, מהו טוב ורע ומי קובע אותו? דרך פרשנותה ייחודית לה ואינה מצויה בשום פרשנות ידועה אחרת. החיבור יכול להביא את הקורא לעומקים שלא הכיר ולשינוי בתפיסה המקובלת.
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים