הרהורים על חשיבת האדם

גן ילדים באחת מעריה של ישראל הצעירה. בקרוסלה המסתובבת לה בנחת יושב ילד כבן חמש. האווירה שגרתית למדי. לפתע הוא עוצר את הקרוסלה, פניו מביעים תדהמה. הינה מתגנבת מאי שם בראשו מחשבה שבה לא פגש מעולם קודם ל כן. בהירותה החד משמעית מותירה אותו המום, מזועזע, מפוחד וחסר אונים. ”אני... אני אמות יום אחד”. לעולם לא יהיה הילד מי שהיה רק שניות אחדות קודם לכן. עתה הוא מודע לעובדה הסופית כל כך. הוא גורש מגן העדן הפרטי שלו. בתיאור מצמרר זה נפתח ספרו של אבי איזנטל הדן באחד הנושאים המורכבים, המרתקים והמאתגרים לחשיבה: החשיבה עצמה על מכלול היבטיה. הספר שלפניכם כורך יחדיו ניתוח של נושאים הגותיים כמו אופן תפיסת המציאות, מהות ה”אני” והזהות העצמית, עם מודלים ביולוגיים תיאורטיים – פרי הגותו של המחבר - המתארים את מנגנוני החשיבה והמודעות העצמית. זהו ספרו הראשון של ד”ר אבי איזנטל, אשר סיים את לימודיו לתואר לשלישי במכון ויצמן, המשיך בפיתוח שיטות חיסון לטיפול בסרטן במכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, ועם שובו לארץ ניהל את המעבדה לפתולוגיה במרכז הרפואי תל אביב.