מיומנו של מלך

המורים שלי אמרו לי שאני טיפש מדי מכדי ללמוד משהו.נכשלתי בכל תפקיד אשר אליו ניסיתי להתקבל.אנשים טענו שאין לי רעיונות יצירתיים.אף אחד לא האמין בי (אף אחד).לפי הסטטיסטיקה אני אפילו לא אחוז אחד מן האנושות.מי אני בכלל?.פירור של אבק כוכבים.אבוד בתוך הזוהר של שביל החלב.ראוי היה שלא ישמעו עליי בכלל.אבל ישמעו עליי היטב.אני אהיה הבולט ביותר בכוכב לכת זה- זה המוטו של, שעלה מברית המועצות עם הוריו, השתלב בחיי ישראל, בן להורים משכילים, אשר יומיים לפני הגיוס עבר תאונת דרכים. חייו היו תלויים על בלימה והוא סבל מפגיעת ראש קשה. לאחר שיקום ארוך התפרצה מחלת המאניה דיפרסיה ויחד עם נכותו הגבוהה הפריעה לו להתמודד עם חיי היומיום. ויחד עם ההפרעה היא פתחה בפניו חלונות שאינם מזומנים בפני כל אדם: במשך תקופה ארוכה הוא חי חיי הווה בלבד. מת מקור בלונדון בלילה בחורף הוא השקיע את הדולרים האחרונים שלו בוודקה. מה יהיה אחר כך? לאלוהים פתרונים. ואלוהים או אנשים טובים ורעים נקרו על דרכו והביאו לו פתרונות כאלה ואחרים. כשהגיע לניו דלהי בלי דולר אחד הרוכלים בשוק הציע לו מגורים (שינה על הרצפה; מקלחת = דלי מים) ועבודה (תמורת ארוחה ביום). וכך התגלגל כדברי קפקא אשר תיאר את חיי האדם כ"כפיס עץ מיטלטל בין משברי הגלים". פרק חייו שמאז התאונה ועד כתיבת הספר מסופר מעיניו יוצאות הדופן של מתמודד נפש והתוצאה היא ספר נפלא מצחיק עצוב של סופר פרוע משוחרר ויחיד במינו. זהו ספר שנכתב על ידי מי שאינו מרחם על עצמו, שאינו חש עצמו כקורבן של החיים אלא מתוך תעצומות נפש וכנגד כל הסיכויים. בדבר אחד הוא מתמיד מאז חוזר ושב ומתקן שוב ושוב – את הספר הזה.