
רוברטו סביאנו
לכתוב על קוקאין זה כמו להשתמש בו. כל הזמן אתה רוצה עוד חדשות, עוד מידע, והממצאים עסיסיים, אתה כבר לא יכול בלעדיהם. אתה addicted, מכור. גם אם הסיפו רים בנויים על פי סכמה כללית שכבר הבנת, הפרטים מרתקים אותך. והם נתקעים לך בראש עד שסיפור אחר, לא ייאמן אך אמיתי, תופס את מקום הסיפור הקודם. אתה רואה איך סף ההתמכרות עולה ועולה, ואתה מתפלל לא למצוא את עצמך במצב של קְריז. בגלל זה אני ממשיך ללקט אותם עד לזרא, יותר ממה שצריך, ולא מצליח לעצור בעצמי. ערב אחד, ממש כשעמדתי לחתום את הספר הזה, קיבלתי שיחת טלפון מגואטמלה: נדמה שאֵל צ’אפו נרצח בתקרית ירי. כמה מקורות מדווחים על כך בוודאות, אחרים מדברים על שמועה. אני לא יודע מה לחשוב, ואם אין בזה כלום, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה נפוצו שמועות כוזבות על גיבורים ראשיים בעולם הסחר בסמים. בשבילי החדשות האלה הן להבות שמתלקחות במהירות מסחררת. אגרופים מחרישי אוזניים היישר בבטן. אבל למה רק אני שומע את הרעש הזה? ככל שאני שוקע במצולות הימים המולבנים מקוקאין, כן אני קולט שאנשים לא יודעים. בשיפולי הערים הגדולות זורם נהר, נהר שמוצאו בדרום אמריקה והוא עובר באפריקה ומתפצל לכל עבר. גברים ונשים שעוברים בוויה דל קורסו ברומא ובשדרות פריז, נפגשים בטיימס סקוור ופוסעים בשפל ראש ברחובות לונדון. הם לא שומעים כלום? איך הם סובלים את הרעש הזה? רוברטו סביאנו נולד בנפולי ב–1979. הוא מחבר רב–המכר הבינלאומי קאמורה, המאפיה של נפולי, שתורגם ליותר מ–50 שפות. בהוצאת פלטרינלי הוא פירסם ב–2011 את בוא איתי. משנת 2006 הוא נתון לאבטחה צמודה אחרי שקיבל איומים על חייו מהקְלאן שאותו חשף בספרו הקודם.
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים