היופי והתופת

היופי והתופת / סביאנו רוברטו ”ספר זה מוקדש לקוראיי. לכל מי שתרם לכך שקאמורה הפך להיות טקסט מסוכן...” רוברטו סביאנו היופי והתופת רשימות 2009-2004 לאחראים יש שמות. יש פנים. יש להם אפילו נשמה. ואולי לא. הכתיבה היא שאִפשרה לי להתקיים בשנים הללו. הכתיבה וחיי חפפו זה לזה. אם מישהו קיווה שקיום בתנאים קשים ייאלץ אותי לגנוז את מילותיי, הוא טעה. לא גנזתי אותן, לא איבדתי אותן. אולם כל זה היה כרוך במאבק, מאבק יומי אילם, פנים אל פנים. לכתוב, לא לוותר על המילים, כלומר לא לאבד את עצמי. לא לחוש מובס. לא לצלול לייאוש... כתיבה היא פעולת התנגדות. רוברטו סביאנו, מחבר רב-המכר קאמורה, כותב בתבונה וברגישות על הקיום האנושי, כשהוא מוּנע על-ידי תחושת דחיפות וזעם. סביאנו משתף את הקוראים בסיפוריהם של אנשים ומאורעות אשר עיצבו את השקפת עולמו והשפיעו על כתיבתו: ליונל מסי, שאובחן בילדותו כסובל מהפרעות גדילה והפך לאחד מגדולי הכדורגלנים בעולם; אנה פוליטקובסקיה, העיתונאית הרוסייה שהמשיכה להילחם למען זכויות האדם בצ’צ’ניה למרות האיומים על חייה; מרים מקבה, הזמרת הדרום האפריקנית האגדתית, שגלתה מארצה והמשיכה להיות קולם של השחורים; פליצ’ה אימפסטאטו, שהפכה לסמל להתנגדות הנשית למאפיה; הסופר בשביס זינגר שנאבק עם שדים בניסיון לאלפם; ועוד דמויות מרתקות שפגש במציאות או במרחבים האינסופיים של הספרות. דף אחר דף מבסס סביאנו את אמונו במילה הכתובה וביכולתה לטלטל את המציאות, להתנגד לכל סוג של כפייה ולהוכיח ש”אף-על-פי-כן, האמת קיימת”. כותרת הספר היופי והתופת, מבטאת שני ניגודים. מצד אחד – החירות והיופי ההכרחיים למי שכותב ולמי שחי, ומצד שני – התופת שנדמה שידה תמיד על העליונה.