צילום אחד יותר מדי

"אם הוא היה אונס אותי, אז היה ברור לי ולכולם מה הוא עשה לי. כולם יודעים מה זה אונס. הולכים לבדיקה, יש הוכחות. אי אפשר לברוח מזה. לפעמים קיוויתי שזה מה שיקרה. כן, לפעמים התפללתי שיאנוס אותי רק כדי שיאמינו לי. אבל הוא לא אנס אותי, אפילו לא נגע בי. הוא פשוט התעלל בי, בנפש שלי. יום אחרי יום, ואת זה אף אחד לא יכול להוכיח ולזה אף אחד לא יאמין." חייה השלווים של אישה צעירה, שומרת מסורת, מתהפכים עליה מהרגע שבו היא מתחילה לעבוד במשרדו של קרוב משפחתה שאותו הכירה מאז ילדותה. היא מוצאת את עצמה לכודה בין הרצון להיחלץ מהתעללות הנפשית היום-יומית שהיא עוברת במשרד לבין החשש מכך שלא יאמינו לה והפחד מהתערערות המרקם המשפחתי בשל חשיפת ההתעללות.איך מחזירים את האמון בבני אדם? בעצמה? במשפחתה? והאם היא יכולה בכלל להיחלץ מהתהום? לחזור לנשום? היא שואלת את עצמה בסיפור מטלטל, עוצמתי וכואב החושף את הקוראים לנפתולי נפשה הפצועה ולוקח אתכם למסע מצמרר ברכבת הרים של רגשות. הכנות הבלתי מתפשרת והאותנטיות שבה היא בוחרת לתאר את הפגיעה שעברה ואת התמודדותה איתה מעלים תהיות ומחשבות רבות בנושאים קשים שהופכים את הבטן וגורמים לקורא להביט באופן שונה על סיפורים דומים הנחשפים מדי פעם בתקשורת., נשואה ואם לשתי בנות, מורה לחינוך מיוחד. זהו ספרה הראשון. הוא נכתב מדם ליבה ומבוסס על סיפור אמיתי.