בדרכים לא סלולות

בספר מתאר תא“ל (מיל’) אהרון ורדי בסגנון פשוט ובהיר אירועים שעבר בחייו, מהילדות בקיבוץ, דרך קרב קשה שעבר במלחמת ששת הימים, התפקידים בצבא ובמגזר האזרחי ועד עמידתו האיתנה מול פורום המטה הכללי של צה“ל והממשלה. באירועים אלו הציג את תפיסותיו המקצועיות בנושאים שהיה מופקד עליהם. חמישים שנה הדחיק את רגשותיו האישיים מקרב תל פאחר במלחמת ששת הימים, שבו היה מפקד פלוגה א בגדוד 12 של חטיבת גולני. עוצמת החוויות הייתה כה חזקה עד שהעדיף לכבוש אותן לבל יפריעו לו בתפקידיו בצבא ובשירות הציבורי. בהחלטתו להוציא ספר זה לאור כתב גם על הקרב מזווית ראייה אישית שלו. כאשר קיבל את האחריות המקצועית על העורף הישראלי, חשיבותו של הממד הזה הייתה זניחה. ורדי מתאר את מאמציו להעלות את סוגיית העורף למודעות גבוהה יותר, עוד לפני מלחמת המפרץ הראשונה. בסיום תפקידיו בצה“ל נקרא ורדי על ידי השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד ז“ל, “לעשות סדר“ בתחום המקצועי והארגוני בכל הקשור לטיפול משולב באירועי חומרים מסוכנים. השינוי שחולל והקמת מערך הארצי להתמודדות עם בעיות אלו מתוארות בפרק מיוחד. לאחר מכן הוביל ורדי את הקמת רשות הטבע והגנים והיה המנכ“ל הראשון שלה — מהלך דרמטי הן בדרכי הניהול והתמודדות עם תהליכים של שינוי ארגוני במגזר הציבורי הן בעמידה מול לחצים והתנגדויות אין־ספור. על אף כל הקשיים המהלך הצליח. את הפוליטיקה סביב הקמת הרשות משאיר המחבר להתרשמות הקורא. בתפקידו האחרון בשירות הציבורי עסק המחבר בהקמת המערך הארצי לביטחון המים. תורת ההפעלה והנהלים לטיפול במשברי מים שכתב בשיתוף חבריו, משמשים בסיס לפעולות כל הגופים הרלוונטיים בארץ, ועקרונותיהם התקבלו גם כסטנדרט בין־לאומי. מעבר לפעילותו הצבאית והציבורית המחבר בא חשבון גם עם עצמו, כאב שלא תמיד היה שם עם ילדיו. הפרֵדה הסמלית מהוריו מסיימת את הספר, המתאר מסע מרתק ואבני דרך במסלול חייו של לוחם, מפקד ומנהל בשירות הציבורי.