ירושלים של מעלה

בהערה המקדימה לספר הקצר "", נכתב כי בספר מתוארים סיפורי מותם של שבעים אלף חמש מאות שלושים ואחד אנשים, ואולי יותר. רבים מהם מתו כמה פעמים, כך שאין לצפות בו לרחמי שמיים.זה סיפור בשלושה חלקים על הניסיון הנואש להגיע לירושלים של מעלה.במרכז הסיפור עומד יוסף. דמות חידתית: ספק משיח, ספק נביאו, ספק חסיד שלו – גואל וקורבן. זו דמות על זמנית החוזרת ומתגלגלת בצורות שונות. לצידו פועלות דמויות על זמניות נוספות: סוסו הנאמן – אלכסנדר ואשתו – שרה.חלק ראשון: . כעשרת אלפים אנשים יושבים ברווחה בתיאטרון "החאן" שבו מאתיים וארבעים מקומות, וצופים בהצגה הקרקסית שמעלה לפניהם יוסף. בהמשך מנסה יוסף לטהר את העיר בעזרת מעטה של שלג לבן שאינו נמס לעולם. הוא שורף את העיר כדי שתהיה אור לגויים, מתחתן עם שרה, עולה כתרנגול כפרות על שולחנות הסועדים, ומצעיד תינוקות למלחמות ירושלים.חלק שני: . יוסף פוגש את אהובתו, שרה. יוסף וסוסו הנאמן נושאים את עיניהם אל ההרים. הם הולכים יחדיו לשם בדרך שאין ממנה חזרה.חלק שלישי: . מבט הליצנים מרחף מעל העיר שאליה חזרו. יוסף נמשך מתוך הקהל אל זירת הקרקס. מחנות שונים פונים אליו: הליצנים, הקוסמים ולבסוף הבריונים.הוא נע הלוך וחזור בין המחנות כ"משוך", כליצן, כקוסם וכמלך בירושלים., מורה, חוקר ואיש תיאטרון:קראתי את האפוקליפסה בעניין גובר והולך. ההתניידות בין פאתוס, לעתים נונסנסי, לבין קיטש מודע מקסימה בעיני. אהבתי את השימוש האינטנסיבי במקורות מהתנ"ך עד הפלמ"ח ואילך. כך גם את השתזרותם ההדדית של כל מיני מוטיבים כגון צל, תרנגול, פטמות – מה לא..., חוקרת ספרות, כלת פרס ביאליק לחָכְמַת ישראל:קראתי את הספר ועליי לציין שנהניתי מאוד לקרוא בו, הגם שיש בו תכנים קשים. הוא כתוב היטב, בחן ובשכל.