תאנה ממתינה לשמיים

בשכונת רחביה בירושלים, מאחורי חומת אבן גבוהה, נחבאת חצר ענקית. מסולעת, סבוכה, מלאת פינות מסתור. אפופת סוד. ילדים משחקים בה, חברי מחתרות מנצלים את מחבואיה, זוגות מטיילים בבוסתן הפֵּרות שלה, מחזה נכתב בהשראתה; אך רק מעטים יודעים את סודה. מה יש בה בְּחצר ירושלמית שעושֶׂה אותה מושא לחלומותיהם ולגעגועיהם של היודעים אותה, דור אחרי דור? הוא רומן דו-מוקדי בעל שני צירים מקבילים. הוא עוקב אחרי שלוש נשים – ענבר רחלקָה ורותם – במשך ערב אחד בלבד, ערב הבכורה של הצגה המועלית בירושלים בקיץ 2002; ובמקביל שוזר את סיפורי חייהם של הורי המחזאית ושל הורי הבמאי על פני כמעט רבע מאה, על סבך הקשרים ביניהם, ועל רקע התקופה הסוערת שמלפני הקמת המדינה ועד למלחמת ששת הימים.בלשון ציורית רבת גוונים ודקויות, ובסגנון ייחודי הקשוב לרבדים שונים של השפה העברית, מפליאה לרקום דמויות מורכבות ומרתקות, וסבך עדין של מתחים אישיים בין נשים לגברים, בין אישה לרעותה, ובין גבר לחברו. זהו סיפור על הלאומיות הישראלית המתחדשת, על השיבה אל הארץ ועל הבריחה ממנה, על ההתמודדות עם מה שהחיים במדינה עצמאית גובים מן הפרט, ועל היסודות והשורשים מהם שואבת האומה את חיותה והפרטים את החוסן הלאומי שלהם. עומד כספר בפני עצמו ועם זאת משלים את הטרילוגיה שחֶלקה הראשון הוא (ידיעות ספרים, תשס"ח; זוכה פרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם), וחלקה השני הוא (ידיעות ספרים, תשע"א). הספר מפגיש את הדמויות של עם הדמויות של במשך ערב אחד, ולסירוגין פורש מיני-סאגה משפחתית על הוריהן.