שבע כלות לשבעה אחים

ומנות סיפור הסיפורים היא חלק בלתי נפרד ממורשתם התרבותית של הבדווים. במשך דורות סופרו באוהלי ערב סיפורים מכל הסוגים, סיפורי גבורה והרפתקאות, אהבה ודמיון. החַכַּוַותִי, מספר הסיפורים הנודד, שוטט בין אוהלי ערב והלהיב את דמיונם של קהל שומעיו. הוא נהג לספר את סיפוריו בלילות הארוכים של חודש רמדאן, בחתונות ובמפגשים חברתיים שונים. אך סיפורים סופרו גם מפי אמהות לילדיהן, כשכל בני המשפחה מצטופפים סביב לכּאנוּן, תנור הגחלים ששימש לחימום בלילות החורף. הסיפורים עברו במסורת שבעל פה. הילדים שהאזינו להם בפיות פעורים ובאוזניים קשובות, ספגו מהם את הערכים והאמונות שלימים עיצבו את עולמם כבוגרים. סיפורי המעשיות של שבטי הבדווים בצפון הארץ כמעט ולא נחקרו ורק מעטים מהם הועלו על הכתב. אוסף מעשיות זה מהווה צוהר לעולמם המרתק והבלתי מוכר של שכנינו, בני ערב, החיים במרחבי הגליל. הוא סופר, מתרגם, פולקלוריסט ומספר סיפורים, שחקר במשך שנים רבות את המורשת הנרטיבית של שבטי הבדווים בגליל. כל הסיפורים הכלולים בקובץ זה הוקלטו על ידו מפי מספרות ומספרים בדווים ברחבי הגליל בשפת המקור, ונוסחו מחדש בלשון העברית, תוך ניסיון לשמר ככל האפשר את צורת ההיגוד הבדווית.