ציונות של שרירים : תפקידיו הפוליטיים של הספורט הייצוגי ביישוב ובמדינת ישראל, 1960-1898

במשך מעט יותר ממאה שנים הפך הספורט התחרותי-ייצוגי לתופעה עולמית, השובה דמיונם של מיליוני בני אדם בכל קצות תבל. עם  התחזקות הלאומיות, החלו ממשלות ומנהיגים פוליטיים לנצל את הספורט המאורגן לצורכיהם, כאמצעי להשגת מטרות רצויות בתחום החברתי והפוליטי. היתרונות-בכוח של הספורט הותירו את רישומם על ראשי התנועה הציונית. הללו ביקשו ליצור "יהודי חדש", השונה לחלוטין במראהו מן היהודי הגלותי, וכרכו תחייה לאומית בתחייה גופנית. הפעילות הגופנית לא נתפסה כתכלית בפני עצמה אלא כאמצעי להשגת מטרות חברתיות ופוליטיות התואמות את החזון הלאומי. במרכז הספר עומד הניסיון להתחקות אחר מסלול צמיחתו, משמעויותיו ותפקידיו הפוליטיים של הספורט הייצוגי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בשנות ההתהוות של הלאומיות היהודית המודרנית. בתקופת היישוב, וביתר שאת לאחר הקמת המדינה, מילאה קהיליית הספורטאים משימות פוליטיות מגוונות כדוגמת התרומה להשגת הכרה דיפלומטית, יצירת קשרי ידידות ושיתוף פעולה מדיניים, הפצת תעמולה, רכישת כבוד ויוקרה, חיזוק הקשרים עם יהודי הפזורה והבעת מחאה.