מינימי

עשר שנים מאז פיטוריה של לוסיאנה חפץ מעבודתה כממיינת סחורות בבורסת היהלומים, ואחרי שזכתה להארה במפגש עם עבודות האמנות של דוריס סלסדו, היא מתכננת תערוכת פיסול של דמויות שפגשה בבורסה: "העדים" - רובם ככולם חברי בורסה, חלקם נפטרו. לוסיאנה, שנעה בין תחכום לנאיביות מנסה למצוא חיים חדשים במחוזות האמנות, שנראים לה חומלים יותר, מוארים, ובכך מאפשרת לנו הצצה לחייהם של "החברים" ושלה, עם הפיכתה של זירת המסחר השוקקת בעבר – אולם הבורסה – לזירת פשע/אמנות, כשהכול מסתחרר ונבלע בנקודת האיון.   זהו ספרה השביעי של רונית ידעיה, קדמו לו" "ואקום", "קטלוג", "עור", "שוש" ו"מלכת הממולאים". ספר זה חוזר אל זירת ההתרחשות שנפרשה בפנינו ב"עור", על בורסת היהלומים כבועה עם שפה וכללים והיררכיות משלה. ...״אמנים שאכפת להם מהזולת מפתחים בדרך כלל אמפתיה לאחרים בגיל צעיר או נולדים עם התכונה הזאת. תמיד חשבתי שלילדים עניים, שנולדו להורים עניים שצריכים להילחם על כל גרוש, לא פשוט לפתח אמפתיה, כי גם אם הם נולדים איתה״. היא מתאדה תוך כדי מלחמת הקיום.״ על המחברת: רונית ידעיה פרסמה עד כה שישה רומנים: ואקום (זב”מ/עמודים לספרות, 1995), קטלוג (זב”מ/עמודים לספרות, 1998), עור (כתר, 2002), שוש (כתר, 2005), שכן טוב (כתר 2011), מלכת הממולאים (אפיק 2016). היא מהמייסדים וראש מחלקת הכתיבה במכללת מנשר.