מלכת הממולאים

בעברית רהוטה, "רזה" ושורטת כותבת רונית ידעיה רומן חד, בוטה, ועם זאת גם מורכב ואפל. לכאורה מסתמנת בו עלילה שכמוה כתיאורמה גיאומטרית: הגיבורה נמצאת תמיד בנקודת האמצע בין קווים הפכיים חדים וברורים. היא בת לאבא הדוניסט, נוכל, מקסים, ואמא אינטלקטואלית, אליטיסטית. הכול מתנהל סביבה כצפוי: האב מסתבך בעסקיו, לוקה בהתקף לב ונפטר; האם שוקעת אל תוך בועת האלצהיימר. גם המציאות הישראלית ממשיכה להתנהל כדרכה; הארץ כולה שטופה בגסות שלא תתואר. בתוך כל זה הגיבורה. שנונה, מפוכחת וצינית בעיני עצמה, בעצם אינה יודעת מי היא. היא "שטח הפקר" נפשי המזהה את עצמו כחלל ריק הנשלט על ידי צורך תקיף להתמלא – במזון, באיברי מין מזדמנים באמון שאינו ניתן, באהבה בלתי קיימת. עם זאת שולט בה גם הצורך ה"אמנותי" לשכפל את חייה, הן על ידי עבודתה כבימאית סרטים (ככזאת היא מתרכזת תמיד בדברים ה"בלתי נכונים" כגון בכנסיית המצלבה הנטושה למחצה; בסיפור אהבה עדין-כביכול, המתפתח בין מלצרית רוסיה לעובד מטבח סודני), והן על ידי מציצנות (היא מצלמת בסתר את הרפתקאות המין של עצמה). אם היתה לה נקודת אחיזה נפשית כלשהי – מסעדת הממולאים הבוכרית של המשפחה – הרי זו נשמטת מידה. התסריט הסנטימנטלי שבאמצעותו ניסתה להעניק לעצמה מעין הילת קדושה של החלכאים והנדכאים מתנפץ לרסיסים על ידי המציאות הגסה המסתתרת מאחוריו. "מלכת הממולאים" שוטח לפני הקורא אנטומיה של מצב שהוא הפוך מ"מלא", מצב של חור ריק המוצא בעצמו רק עצב ותשוקות שלא ניתן להשביען.  דן מירון.