גברים נעלמים : עגונות במרחב האשכנזי, 1850-1648

בקיץ 1727 נסע לַמבֵּר לוי לפריז לרגל עסקיו. הוא התכוון לשוב אל משפחתו שבעיר מֶץ לפני ראש השנה, אולם בדרכו הביתה נרצח. השלטונות זיהו את גופתו ושלחו לאשתו הודעה על מותו – אך מאחר שהליכי זיהוי המת לא התנהלו בהתאם להלכה, קבע הרב המקומי שהאישה עגונה. קביעה כזו הייתה הרת גורל: היא מנעה מהאלמנה את האפשרות להינשא מחדש. "גברים נעלמים" מגולל את סיפוריהן של נשים עגונות שחיו במרחב האשכנזי (מרכז אירופה ומזרחה) בשנים 1850-1648. הוא מתאר את הנסיבות הקשות שבהן הפכו לעגונות ופורשׂ לעיני הקוראים את הדרמה האנושית וההלכתית של העיסוק בהתרתן מכבלי העיגון. באמצעות בחינה מקיפה של מגוון מקורות – פנקסי קהילות ובתי דין, ספרי שאלות ותשובות, מכתבים ועוד – נועה ששר קוראת תיגר על התפיסה הנפוצה כאילו פוסקים לאורך הדורות עשו ככל יכולתם להתיר עגונות ולמזער את סבלן. היא מאירה באור חדש את חיי המשפחה והקהילה היהודית בתקופה הנדונה, ומציגה מציאות חברתית והלכתית שמשמעויותיה נוגעות ישירות לחייהם של נשים וגברים יהודים עד היום. -- מאתר ההוצאה.