
דן צלקה
המלצת העורך: 1919. אוניית העולים רוסלאן צולחת את הדרך מאודסה ליפו. המסע ”הצליח”, האונייה הגיעה לארץ ישראל, מייפלאואר ממש. אלא שכשמסיימים לקרוא את ”אלף לבבות”, האפוס המטלטל של דן צלקה (2005-1936) שנ פתח בעגינת רוסלאן בנמל יפו, תוהים אם אכן סיפור מייפלאואר הוא זה או שמא טיטניק. אולי ה”קרחון” שפגע באונייה רוסלאן הוא ארץ ישראל עצמה, שהפכה את גיבורי הרומן של צלקה למוכים, שבורים וחבולים. סביב שלוש דמויות נבנה הרומן: הארכיטקט הציוני עזרא מרינסקי וילד הפלא האינטלקטואל אלק צ’רניאק, שני מהגרים שמגיעים ארצה על הרוסלאן; ומאדי מרינסקי הצברית, בתו של הארכיטקט עזרא שלא מוצאת את מקומה. עלילות משנה נרקמות באמצעות שלושת הגיבורים ודרכם, מתפתלות, מתפצלות ומשתרגות זו בזו. אך מעל לכולן מרחף נרטיב אחד – נרטיב הכישלון. וצלקה רושם את סיפורו המפואר: כישלון להתאקלם, כישלון להתממש, כישלון להיות. ”אלף לבבות”, שיצא לראשונה ב-1991 בהוצאת עם עובד כספר בשני כרכים וזכה שנה לאחר מכן בפרס אלתרמן, נערך מחדש על ידי אלי הירש, מתוך הנחיות של צלקה עד מותו, ביוני 2005. במסגרת עריכה זו קוצר הספר, הוכנסו בו שינויים רבים, והוא אף מלווה באחרית דבר מאירת עיניים של הירש המרחיבה בחוכמה וברגישות את עולמו היצירתי של צלקה. כל אלה הופכים את המהדורה המחודשת של ”אלף לבבות” לספר מהודק ונגיש יותר, ליצירת מופת עברית שיש להכיר מחדש.
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים