חוקי הדייטינג

הכול התחיל כשעשיתי מסיבה קטנה לקבוצת חברות חדשה. אם כי אולי "חברות" זו לא המילה הנכונה, מכיוון שכל המוזמנות היו נשים שגיליתי שהחבר שלי מתחיל איתן מאחורי הגב שלי. כשאורח הכבוד – שהפך מייד לאקס שלי – נכנס פנימה, העניינים התחממו... לרוע המזל, גבר זר וחתיך היה עד לכל הפיצוץ. באותו לילה הייתי במצב רוח קרבי והוצאתי את הכעס שלי גם עליו. ואם זה לא היה מספיק גרוע, לפני שהוא הלך בזעם, הוא הודיע לי שהוא בעצם בעל הבית החדש שלי. קולבי לנון, יחד עם שלושת חבריו, היה הבעלים של הבניין שבו פתחתי מכון קעקועים. הוא ואני היינו הפכים גמורים. הוא לבש עניבה, שפע ביטחון עצמי אחרי שנים של נשים שנפלו לרגליו, ולא חשש לומר מה הוא רוצה. והוא רצה אותי. שנאתי את העובדה שנמשכתי אליו, במיוחד מפני שהחלטתי לקחת פסק זמן מדייטים. אבל נראה היה ששנינו לא יכולנו להתרחק זה מזה. התחלנו לבלות ביחד כידידים. אפילו הרחקתי לכת וקבעתי כללים לגבי מה שהוא כינה ה"לא־דייטים" שלנו. אבל בסופו של דבר, לא עמדנו במשיכה המטורפת בינינו, ונשברנו. הורדתי את המגננות שלי והתחלתי ממש להתאהב בקולבי. שום דבר לא היה יכול להכין אותי למסע המטורף שהוא לקח אותי אליו. ובוודאי שלא ידעתי לאן אגיע כשהמסע יסתיים. כל הדברים הטובים חייבים להיגמר, נכון? אלא שהסוף שלנו היה סוף שלא ציפיתי לו. -- מהכריכה האחורית