מאה שנים של ישות

"עשרות משכימי קום – אלה שבשעה חמש לפנות בבוקר מתעוררים ללא כל קושי ומייד רצים את ריצת הבוקר שלהם במלוא חושיהם, אלה עם הכלבים מלאי המרץ כמוהם, אלה עם הכלבים שהדבר האחרון שהם רוצים הוא לרוץ בבוקר ואלה שרצים לבד, תוך כדי שהם מקרינים לסביבתם 'תנו לרוץ בשקט' – כולם־כולם נתקלו בקופסאות האפורות.הקופסאות האפורות היו פזורות במרחקים של כחצי מייל זו מזו – אלפים, מאות אלפים ואולי אף מיליונים. הרצים לא יכלו להעריך מהי כמות הקופסאות, משום שהם ראו אותן רק עד האופק או עד הגבעה הקרובה או עד החצר הסמוכה. ברור היה שהקופסאות האפורות היו מונחות שם בכמויות עצומות".הספר "" עוסק מצד אחד באופי האדם, ביצר ההרס, ברצון לכפות על אחרים דעות, אמונות, רצונות ושליטה, ומצד אחר ביצירתיות הבונה והמדהימה שהביאה את האדם, חרף ההיסטוריה ספוגת הדם, להישגים אדירים.ל שזה ספרו הראשון שמפורסם, יש בת ושני בנים, ארבע נכדות ובת זוג מדהימה. הוא נולד בשנת 1948 וכתב את הספר ממרום גילו, תוך ליווי האירועים שקרו בארץ ובעולם מאז שנולד. גם אם הספר יסווג כמדע בדיוני, כמעט כל האירועים המתוארים בו – אמיתיים.