הר העצה הרעה

שלוש נובלות מכונסות בקובץ הר העצה הרעה: "הר העצה הרעה", "אדון לוי", "געגועים". המקום, בכל שלושת הסיפורים, הוא ירושלים; הזמן - שלהי תקופת המנדט; וחומר הבעירה של שלושתם הוא הגעגוע. בהר העצה הרעה, על פי המסורת הנוצרית, התכנסה מועצת הכוהנים שהחליטה למסור את ישו לצליבה. לימים נבנה על ההר ארמונו המרהיב של הנציב העליון הבריטי, מוקד המאבק בין השליטים הבריטים לבין היהודים בארץ ישראל. את הסיפורים מאחדת תחושה של כיסופים למשהו אחר, לדברים שאינם עתידים להתגשם - וכמיהה עזה לשחרור לאומי מעול המנדט. כיסופים אלה הם הכוח המניע את גיבוריו של עמוס עוז, הם המפעילים את דמיונם ואת מעשיהם. הר העצה הרעה הופיע לראשונה בשנת 1976 ונחשב לאחד משיאי הקלאסיקה העברית החדשה. כאשר תורגם הספר לאנגלית גמרו עליו את ההלל מבקרי הספרות הנודעים ביותר. "עמוס עוז הוא אחד מכותבי הפרוזה הגדולים ביותר בספרות בת זמננו", כתב מבקר ה"טיימס". המוסף הספרותי של "ניו יורק טיימס" כלל את הספר ברשימת הספרים הנבחרים לשנת 1978. עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הסופר הישראלי המוכר והנקרא ביותר בעולם, זכה בפרסים ספרותיים בינלאומיים רבים, ובהם פרס גתה, פרס היינה ופרס נסיך אסטוריאס. ספריו תורגמו לשלושים ושבע שפות.