פרויד מתעמת עם הספינקס, משמעות החיים על פי איינשטיין

ג'ורג' סילבסטר פיראק הוספה למעקב ג'ורג' סילבסטר פִירְאֵק (Viereck), עיתונאי אמריקני ממוצא גרמני, כתב American Journal of Psychology, נולד ב־1884 במינכן לאם ילידת ארצות הברית ולאב גרמני, שהיה ככל הנראה בן לא חוקי של הקיסר ואומץ על ידי משפחת אצולה. ג'ורג' החל לכתוב שירים בהיותו בן אחת עשרה. גיבורי ילדותו היו ישו הנוצרי, נפוליאון בונפרט, אוסקר ויילד. במלאת לו שתים עשרה הצטרף יחד עם אימו לאביו, שכבר היגר לארצות הברית שנה קודם לכן. במלאת לו עשרים, והוא עדיין סטודנט בקולג' בניו יורק, פרסם את קובץ שיריו הראשון בסיועו של מבקר הספרות לודויג לואיזון, יהודי ממוצא גרמני, עורך עיתון אמריקני פרו־ציוני. ב־1907 ראה אור קובץ שיריו נִינוֵה ושירים אחרים, שזיכה אותו בפרס ספרותי יוקרתי. חלק משיריו נכתבו בסגנון ה"שירה היוּרניאָנית".[67] העיתון The Saturday Evening Post כינה אותו "איש הספרות הצעיר המבוגר ביותר בארצות הברית בימינו". ספרו וידויו של בַּרבָּרי שראה אור ב־1910 היה לרב מכר. בשלהי 1926 העניק פרויד ריאיון לפיראֵק, שנודע כעיתונאי בין־לאומי נחשב ביותר ורב־השפעה. אחרי הריאיון עם פרויד, פיראק המשיך למינכן, שם רִאיין את אדולף היטלר ואף ניסה לשכנע אותו לשנות את דעתו השלילית הקיצונית נגד היהודים. בכך היה פיראק לעיתונאי האמריקני הראשון שראיין את היטלר. לאחר עלייתו של היטלר לשלטון הפך פיראק לתומך מובהק באידאולוגיה הנאצית. ב־1933 הוא ביקר בברלין, נפגש שוב עם היטלר וניסה לשכנע אותו שיש יהודים גרמנים שמביאים כבוד גדול ותועלת לגרמניה, אנשים ישרים והגונים — דוגמת פרויד ואיינשטיין... שנה לאחר מכן נשא נאום לפני רבבות אנשים במדיסון סקוור בניו יורק ובו ערך השוואה בין אדולף היטלר ופרנקלין דלאנו רוזוולט. הוא קרא למאזיניו לתמוך בתנועה הנציונל־סוציאליסטית אך זאת בלא שיתמכו בפן הגזעני־אנטישמי שלה. ידידיו היהודים גינו אותו והתרחקו ממנו אך הוא המשיך להביע את דעותיו הפרו־נאציות. ב־1941, שנתיים אחרי מותו של פרויד בלונדון, פיראק הואשם כסוכן תעמולה עוינת ושנה לאחר מכן נכלא. הוא שוחרר רק ב־1947. פרויד מילא תפקיד כה חשוב בחיים האינטלקטואליים של העולם זמן כה ממושך עד כי הוא כמעט חדל להיות בן אנוש. הוא כוח תרבותי שאנו יכולים לייחס לו מקום היסטורי מובטח באבולוציה של הציוויליזציה. ואילו מאז קופרניקוס, גלילאו וניוטון לא היה אדם שחולל יותר שינויים יסודיים בגישתנו אל היקום מאשר איינשטיין. כאשר מתבוננים ביקום דרך עיניו, המרחב והזמן הם כמעט מושגים חילוּפיים. הזמן עוטה כסות ומופיע כממד רביעי. המרחב, שפעם היה בלתי מוגדר, קיבל צורה של כדור. פרויד ואיינשטיין, שני גאונים יהודים גרמנים ששינו את העולם, משוחחים עם עיתונאי שאינו מסתיר את הערצתו ומצליח להפיק מהם כמה פנינים אנושיות לחלוטין. ג'ורג' סילבסטר פיראק הוספה למעקב ג'ורג' סילבסטר פִירְאֵק (Viereck), עיתונאי אמריקני ממוצא גרמני, כתב American Journal of Psychology, נולד ב־1884 במינכן לאם ילידת ארצות הברית ולאב גרמני, שהיה ככל הנראה בן לא חוקי של הקיסר ואומץ על ידי משפחת אצולה. ג'ורג' החל לכתוב שירים בהיותו בן אחת עשרה. גיבורי ילדותו היו ישו הנוצרי, נפוליאון בונפרט, אוסקר ויילד. במלאת לו שתים עשרה הצטרף יחד עם אימו לאביו, שכבר היגר לארצות הברית שנה קודם לכן. במלאת לו עשרים, והוא עדיין סטודנט בקולג' בניו יורק, פרסם את קובץ שיריו הראשון בסיועו של מבקר הספרות לודויג לואיזון, יהודי ממוצא גרמני, עורך עיתון אמריקני פרו־ציוני. ב־1907 ראה אור קובץ שיריו נִינוֵה ושירים אחרים, שזיכה אותו בפרס ספרותי יוקרתי. חלק משיריו נכתבו בסגנון ה"שירה היוּרניאָנית".[67] העיתון The Saturday Evening Post כינה אותו "איש הספרות הצעיר המבוגר ביותר בארצות הברית בימינו". ספרו וידויו של בַּרבָּרי שראה אור ב־1910 היה לרב מכר. בשלהי 1926 העניק פרויד ריאיון לפיראֵק, שנודע כעיתונאי בין־לאומי נחשב ביותר ורב־השפעה. אחרי הריאיון עם פרויד, פיראק המשיך למינכן, שם רִאיין את אדולף היטלר ואף ניסה לשכנע אותו לשנות את דעתו השלילית הקיצונית נגד היהודים. בכך היה פיראק לעיתונאי האמריקני הראשון שראיין את היטלר. לאחר עלייתו של היטלר לשלטון הפך פיראק לתומך מובהק באידאולוגיה הנאצית. ב־1933 הוא ביקר בברלין, נפגש שוב עם היטלר וניסה לשכנע אותו שיש יהודים גרמנים שמביאים כבוד גדול ותועלת לגרמניה, אנשים ישרים והגונים — דוגמת פרויד ואיינשטיין... שנה לאחר מכן נשא נאום לפני רבבות אנשים במדיסון סקוור בניו יורק ובו ערך השוואה בין אדולף היטלר ופרנקלין דלאנו רוזוולט. הוא קרא למאזיניו לתמוך בתנועה הנציונל־סוציאליסטית אך זאת בלא שיתמכו בפן הגזעני־אנטישמי שלה. ידידיו היהודים גינו אותו והתרחקו ממנו אך הוא המשיך להביע את דעותיו הפרו־נאציות. ב־1941, שנתיים אחרי מותו של פרויד בלונדון, פיראק הואשם כסוכן תעמולה עוינת ושנה לאחר מכן נכלא. הוא שוחרר רק ב־1947.