מדרש הגדול

במאה ה-14 ישב בחדרו שבתימן, פרק עולמות טקסטואליים עשירים והרכיבם לכדי עולם טקסטואלי חדש – הוא – המעוטר בשירה ונושא את חותמו האישי. חיבור זה מופיע בשיח רב-מערכתי מורכב; על פי שמו הוא משתייך למדרש. פתיחותיו המפויטות מנכיחות את עולם הפיוט ורומזות בכוח לנוכחותו של מחבר-דובר המאפיין את השירה. ההקדמה הפותחת אותו רומזת לאופיו כחיבור בעל מסגרת ממשמעת. זמן יצירתו מציב אותו בספרות היהודית של ימי הביניים, ומקום יצירתו משייכו לספרות היהודית שנוצרה בתימן. שיח מורכב זה, בצד היקפו הרחב של "מדרש הגדול", תובע מחקר באשר לייחודו הספרותי בהקשרים הללו. באמצעות שילוב כלים מתחום הפואטיקה התיאורית, התרבותית וההיסטורית חושף את מבעיו השונים של "מדרש הגדול" ואת הזיקות ביניהם, את אופני ההתייחסות למאגר המקורות הנארג בו, את מיקומו בשיח המדרשי רב השנים, את גילומו הטקסטואלי של ההקשר הגיאוגרפי-היסטורי ואת דמות המחבר הגלומה בו. באמצעות התבוננות בשעריו של החיבור, ביחס בין השירה לרצפים דרשניים, בתפקוד הייחודי שניתן ב"מדרש הגדול" לפרשנות ובמבעיו השונים, מאיר המחבר את "מדרש הגדול" כיצירה ספרותית ייחודית המשקפת את עולמו הספרותי של מחברה ואת העדפותיו הסוגתיות, הנושאיות והתרבותיות. ¬¬״חידושו של גלעד שפירא כפול: הוא מציג ניתוח חדשני של החיבור, והוא עושה זאת על ידי הצגת תצורת קריאה תיאורטית-מתודולוגית ייחודית. זהו ספר מקורי וחדשני בתחום ספרות המדרש״. , אוניברסיטת חיפה״עבודתו הקפדנית של גלעד שפירא מהווה נקודת התייחסות משמעותית לכל מי שיעסוק ב'מדרש הגדול' מכאן ואילך״. , אוניברסיטת בן גוריון״שפירא מציג התמודדות ראויה ולעתים נועזת עם חוקרים שקדמו לו בעיסוק בטקסט זה״ , האוניברסיטה העבריתכתב את עבודת הדוקטורט שלו על "מדרש הגדול" באוניברסיטת חיפה; משמש יועץ בכיר לפיתוח הלמידה במדעי הרוח בבית הספר הריאלי העברי בחיפה.