
מרים איפרגן
זהו ספר על התמודדות עם כאב ואובדן, ריפוי, הנצחה ותקווה. בשנתיים של מלחמת "חרבות ברזל" ידעתי רגעים קשים אשר השפיעו על יכולת החשיבה והתפקוד שלי. בצר לי, כתבתי שיר. סיפורי חללים, חטיפתם של 251 אזרחים ואנשי כוחות הבטחון לעזה ואירועים שהסעירו אותי גרמו לי לכתוב. כך, נוצר יומן מלחמה והנצחה של חיילים מנקודת המבט של יקיריהם. הטבח הנורא, תחושת הכאוס ששרתה עלינו, המלחמה והאובדן שחווינו בעקבותיה הביאוני לתובנה שאנו מצויים בשעה היסטורית בה ייקבע המשך קיומנו כעם בארץ הזאת. הספר מתאר את הלך הרוח בו היינו מצויים. עם זאת, אט אט נכנסו לתוכו מרכיבים של חוסן וניצני תקווה. קריאת הספר תעביר את הקורא ברגישות את המסע שעברנו במלחמת "חרבות ברזל". נשמעים בו קולות של אימהות ואבות, סבתות, אחים, ארוסות וחברים של חללים ופצועים שעלו מאוקטובר 2023 ועד סוף ינואר 2026 ומתוך התבוננות של הלב. לאמונתי, ההזדהות עם תחושות הסובבים את הנפגעים והבעתה בשירים יכולות לסייע לנו בהבנת הנפגעים במעגלי הפגיעה השונים ולשמש אותנו כמטפלים בעיבוד האובדן, בשיקום ובריפוי נפגעי גוף ונפש בימים אלה ובעתיד.
נושאים
שנת הוצאה
2026
מספר עמודים
212
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת
ספרים דומים