אקליפטוסים – שירים קרובים לבית

"אקליפטוסים" מאת הדס לאור אשור הוא ספר השוזר שירה מן הטבע הקרוב והיומיומי – מהחצר, מהזחל, מפרי-העץ, מטיפה זוהרת על עשב; יש בו התבוננות על חי ועל צומח במבט עשיר בפרטים ובמשמעות.מבטה הרגיש של הדס מצליח לחשוף את דופק-החיים, את הפגיעות והחולשה, ומתוכן – את הזיקה העמוקה שבין אדם, אדמה וזמן. "הַלֵּב שֶׁלִּי גּוֹאֶה כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה יֶלֶד אֶחָד שֶׁגַּם הוּא, כָּמוֹנִי, רוֹאֶה" - שורה זו מגלמת את הלב הפועם של הספר: מבט ער באחר, רב-חושי וחומל, המבחין בכל היש, בבוקר שאחרי המדורה. שירי הספר מבקשים לשורר כדי לעורר; להנכיח את העולם כפי שהוא: רווי-יופי וכאב, רבגוני ומאוים, אבל נושא אתו אפשרות לתיקון.במובן זה, הפואטיקה כאן היא גם שיר התפעלות מן הטבע וגם קריאה לשינוי – פעמון אזעקה. -לירון גרייף- תלוי אֲנִי מְאִטָּה. וּכְאָז,תּוֹלָה בַּנּוֹף הַזְּמַנִּימַבְּטֵי בְּהִיָּה – –קוּרֵי עַכָּבִישׁ תְּלוּיִיםבֵּין עֵשֶׂב לְשֶׁבֶר בַּקְבּוּק.הֵם מַזְכִּירִים לִי,אֵין דָּבָר שֶׁהוּא בִּלְתִּי תָּלוּי. מַשֶּׁהוּ מִכָּל אֵלֶּה וַדַּאי תָּלוּי בִּי.