בוקר, צהריים, ערב

שירים שנחצבו באבן ספר השירים החדש של הסופר, המשורר והמדען דב בהט נקרא כשילוב חכם ומרגש של שירים חברתיים עם שירי טבע ואהבה – שירים שהם בחלקם אישיים, כאלה שלא חוששים מפני נגיעה בנושאים רגישים כמו הזדקנות הגוף והנפש.הספר המרגש הזה נפתח בשורה של שירים חברתיים עוקצניים. שכולם כתובים עם זיק קל בעיניים, וטון כמעט סאטירי. אלו שירים שלא עושים הנחות לאיש, כמו השיר הקצרצר והמצחיק "טובה": כבר מלידההיא משתוקקת להיחשב טובהגם במחיר של עשייתרע. אחריהם אנחנו פוגשים שורה של שירים החוגגים את הטבע והמדע בסגנון שהפך כבר לסימן ההיכר של בהט כמשורר ייחודי, המשלב ידע עצום עם ראייה פואטית מרגשת. כך, למשל, מתאר בהט את התהליך המדעי המוביל להיווצרותם של משושי בזלת כמו בבריכת המשושים בגולן בשיר "הגיאומטריה המושלמת של המשושים" שכולל את השורות:הקירור מכווץהכיווץ מותחהבזלת המתמצקת,נסדקת בסלע. וכך אחרי מסע של חיים שלמים אנחנו מגיעים לשירים האחרונים בספר. אלו שירים שכמו מגילת קהלת מתארים בבהירות וללא כחל ושרק את חוויית הזקנה והמחיר שהיא גובה מהאדם. בהט המשורר מסתכל אחורה, וגם על מצבו הנוכחי, ומבכה את המחירים שהזמן גובה מהאדם, כמו במילים הפותחות את השיר "חדשות הערב" :היום מתחלף לאיטו לערבהערב הופך ללילהשכובש את האדם. זהו ספר שירים המקיף מנעד רחב של רגשות וחוויות אנושיות, ודב בהט מתגלה בו כמשורר כן, אמיץ ונוגע.