קריאתו של קת'ולהו

הוא סיפורו הגדול הראשון של הווארד פיליפס לאבקרפט (1890-1937), מאבותיה המייסדים של סיפורת האימה והפנטסיה המודרנית, מקור השראתם של סופרים כחורחה לואיס בורחס, ריי ברדבורי, ניל גיימן וסטיבן קינג. סיפור זה של לאבקרפט הוא אבן־הפינה של “מיתוס קת’ולהו” — אחד המיתוסים החזקים והפוריים ביותר בתרבות זמננו, שעקבותיו וגלגוליו ניכרים בהגות עכשווית, בזרם מתגבר של יצירות ספרות ואמנות, בקולנוע ובמשחקי מחשב. הוא מונטאז’ מחוכם ומרובד של קולות ונקודות־תצפית, הזדמנות להצצה ראשונה לפנתיאון האלים והמפלצות של לאבקרפט, חזון רדוף המתפשט לממדים קוסמיים, ואחד מסיפורי האימה הגדולים של כל הזמנים. הסיפור מציג את אחד מפיתוחיו הבשלים ביותר של מיתוס קת’ולהו, שראשיתו בסיפור ק: סיפור חניכה מסויט, מסע שורשים גותי, נבואה אפוקליפטית ודיוקן מודרני הופך־קרביים של מטאמורפוזה אישית וקיבוצית — כל אלה ביצירה מרעישה אחת, משיאי הפרוזה של לאבקרפט