ביבי ואני

בארץ האבות שחיים בה בנימין נתניהו ויפה מוטיל בן זיקרי, הסיכוי שהשניים ייפגשו ויתרמו יחד לחברה וזה לזו, יתכן רק בפוליטיקה.הוא היה בשבילה מר בנימין נתניהו עד שיום אחד הוא אמר לה: "את יכולה לקרוא לי ביבי", והיא הסבירה לו מדוע לא נוח לה עם השם הזה, כי "ביבי" במרוקאית זה תרנגול הודו. אבל הוא ביקש. הוא היה ביבי. ומי הוא היה? איש אידאולוגיה, עם ערכים ראויים ושיטות אמריקאיות חדשות כמו למשל הפריימריס שלא הכירו בארץ. ביבי הביא רוח חדשה ורעננה לליכוד.ביבי הוא גיבור הספר הזה, והמספרת מתהלכת מאושרת ומלאת תקווה לצידו, תקווה לעתיד טוב יותר למדינת ישראל ולילדיה. היא משחזרת כאן את העבודה המשותפת עם ביבי, שהיה עבורה סמל לאומי ואישי. בעידודוכתבה ספר בהוצאת כתר בשם "הסיפור על העיר האדומה", ולמדה לתואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בספר סוחף, שנון ומרגש, מזכירה הסופרת לעם ישראל, שהליכוד היה משפחה חמה, ושביבי הביא הרבה כבוד ותקווה.הספר מלווה את מסע הבחירות הראשון של בנימין נתניהו ב־ 88 ' בתוך הליכוד, מזווית ראייתה של מנהלת הקמפיין שלו, . ומציף את שאלת הפער הנעוץ במעמדות החברתיים והכלכלייםבישראל.זהו גם סיפור מסעה לגילוי עצמי של אמא צעירה לארבעה, מרוקאית ומתנחלת, שהגיעה במקרה לפוליטיקה, במהלכו היא מגלה שהדימוי שאנחנו מציגים לעולם הוא לא מי שאנחנו באמת, וכמו שיפה קוראת לזה: הנורמליות של ההונאה העצמית.