געגועי האבק לכוכבים

נתיב החיים, כמו ערוצו המתפתל של נהר, נקבע פחות על ידי המטרה ויותר על-ידי המכשולים שבדרך.כול הנהרות זורמים אל הים – וכול החיים נשפכים אל המוות.מפקח גולדשטיין אחד, שתי גוויות, שלושה קופים, שנים-עשר שבטים, מיליוני חיידקים אלימים – וגם רבקה וערן, שני צעירים הרוקמים אהבה בתוך מערבולת של טירוף מגלומאני, שתחילתו בצריף אפוף מוות וסופו בשאיפה לשנות את מהלך האבולוציה.כן, אנחנו כולנו בנויים מאבק של כוכבים. אבק המגיח מקצווי האינסוף ושוקע מזה מיליארדי שנים על כדור-הארץ.מביטים בשמיים, עורגים אל האור ממנו באנו. אבל אנחנו איננו כוכבים וגם לא נהיה. רק אבק. סיוט קטן בשנתו הכבדה מאוד של האלוהים.