להיות כמוהם

"איזה מין שם זה?" מציקים הילדים לגניה, "שם של גננת? שם של זקנה?" "את צריכה שם ישראלי," מציע אחד מהקבוצה, "אולי נקרא לך דגנית?" "כן," מסכימים כולם, "דגנית זה יופי של שם. כמו דגן. מתאים לקיבוץ ומתאים לארץ ישראל." גניה שומעת ורוצה לצעוק: "תפסיקו! אני גניה. אמא נתנה לי את השם הזה על שם אמהּ האהובה. נולדתי גניה ובמלחמה נהיתי אירנה כדי לשרוד. עכשיו כשאני בארץ ישראל ואני יכולה לבחור שם בעצמי, בחרתי שוב בגניה. גניה  זו אני!" סיפורה המרתק של גניה, ילדה יהודייה ניצולת שואה, שנאלצה להסתתר במנזר בזמן המלחמה, עלתה לארץ ישראל כמעפילה, הפכה בעל כורחה לדגנית ונאבקת בקשיי קליטה בחברת הילדים בקיבוץ. ברקע הסיפור מתוודע הקורא להיסטוריה החדשה של עם ישראל: שואה ותקומה ולסיפור אהבת נעורים.