תבוא, אבל בלי העיניים

"ההתרחשויות בסיפוריה של נורית קוטלר אינן אלא פתח למעמקים אפלים, הצצה אל מציאות אחרת, מפחידה, הנמצאת מתחת לפני הדברים. הספר עוסק לכאורה במאורעות יומיומיים: משפחה המתכנסת סביב מיטת האם הנוטה למות; אירועים בחזרה של להקת ריקוד; בדיקת דירה על ידי הבעלים עם תום שכירות; תולדותיו של אפרוח ההופך לחיית מחמד; מפגשים עם עוזרת סעד פיליפינית, וכדומה. אבל תמיד, מעבר למילים המדוברות והמקובלות לכאורה, מסתתרים דברים שלא נאמרו במפורש. ראיית העולם של המחברת היא תמיד כפולה: חיינו כפי שהם, אינם אלא קרום דק מעל להתרחשויות מסתוריות המתגלות במשפט אחד, בתנועה בלתי מוסברת אחת. בסיפוריה של קוטלר, הנפשות הפועלות לעולם אינן מסתפקות במה שנגלה, אלא מונעות על ידי רגשות לא מובעים, על ידי פעולתה המתמדת של התרחשות נסתרת.סיפוריה של נורית קוטלר קריאים מאוד, אנושיים מאוד, מרגשים מאוד, אבל תמיד מלווה אותם צל וגם חיוך והם ניחנים באיזו כפילות המקנה להם גם עומק לא מצוי וגם משמעות שמעבר למתרחש."אורי ברנשטיין "סיפוריה של נורית קוטלר משלבים בתוכם כוחות התבוננות ותיאור עם הבנה דקה בטבע האדם ובזרויותיהם הנוגעות ללב של גיבוריה. ניכר בספר קולה המקורי והייחודי של מספרת מוכשרת."עמוס עוז נורית קוטלר נולדה בתל אביב ומתגוררת בה. למדה ריקוד והשתתפה בקבוצות מחול שונות. בוגרת ספרות, פילוסופיה ובלשנות באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בספרות עברית – מסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת בן גוריון. היתה עורכת וכותבת במרכז לטכנולוגיה חינוכית ובאוניברסיטה הפתוחה.