ניקה

נִיקָה עוֹלָה לְכִתָּה א', מַעֲבָר שֶׁטּוֹמֵן בְּחוּבוֹ אֶתְגָּרִים רַבִּים, חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, שִׁעוּרֵי בַּיִת, כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן, לוּחַ וְגִירִים. מִי לֹא חוֹשֵׁשׁ מִשִּׁנּוּיִים? נִיקָה מְלֵאַת שִׂמְחָה וְצִפִּיָּה, אַךְ גַּם חוֹשֶׁשֶׁת; כֵּיצַד יֵרָאוּ יָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים? עִם מִי תְּבַלֶּה בַּהַפְסָקוֹת וְעִם מִי תֵּלֵךְ לִמְסִבּוֹת יְמֵי הֻלֶּדֶת?יָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל נִיקָה בַּכִּתָּה אֵינָם פְּשׁוּטִים. יֵשׁ לָהּ נֵטֶל חָדָשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁעוּרֵי בַּיִת וְגַם קָשֶׁה לָהּ לִמְצֹא חֲבֵרִים, אוּלָם לְאַט-לְאַט הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.זֶהוּ סֵפֶר הַמְּתָאֵר תַּהֲלִיךְ מְרַגֵּשׁ וְסוֹעֵר מֵעוֹלָמָהּ הָאִישִׁי שֶׁל יַלְדָּה צְעִירָה, הַנִּפְרֶדֶת מֵהַגַּן וּמֵעוֹלָם הַדִּמְיוֹן וְהַמִּשְׂחָק וְחוֹוָה אֶת אַחַד הַמַּעֲבָרִים הַמַּשְׁמָעוּתִיִּים בְּחַיֶּיהָ. הַסִּפּוּר מְבֻסָּס עַל חֲוָיוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּמַטְּרָתוֹ לְחַזֵּק אֶת יַלְדֵי הַגַּן הָעוֹלִים לְכִתָּה א' וּמִתְמוֹדְדִים עִם חֲשָׁשׁוֹת וּקְשָׁיִים.צִיּוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל מִיכַל רוֹן מְלַוִּים אֶת הַסֵּפֶר וּמַעֲצִימִים אֶת הַחֲוָיָה שֶׁבַּקְּרִיאָה.זֶהוּ סִפְרָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל שִׂמְחָה טוֹלֵידָאנוֹ מוֹיָאל, אוֹצֶרֶת וְאָמָּנִית.